סיפור יציאת מצרים מגיע אל שיאו בפרשת קריעת ים סוף. בני ישראל החבוטים, המעונים, יוצאים בשן ועין ממצרים החשוכה, ודווקא כעת, כשנדמה כי הצליחו להשתחרר במצבת הגלות המצרית הלופתת, מגלים הם את המצרים דולקים אחריהם.
לקראת סוף פרשת בא מצטווים בני ישראל על התפילין פעמיים. בשתי הפעמים נאמר, כי מצוות התפילין הינה אות על הידיים, זכרון וטוטפות בין העיניים. מעבר לכך, הכתוב חוזר ושונה אודות חוזק יד ה' שהוציאנו ממצרים – יד ה' מול יד אדם.
פרשת וארא פותחת בהשוואה ביקורתית שבין משה לאבות:
"וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה': וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". מה פשר הביקורת?
פרשת שמות מגוללת בפנינו את דמותה האכזרית של ממלכת מצרים המכונה בתורה גם בתור "בֵּית עֲבָדִים". "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה… ". ממלכת מצרים מצליחה לשלוח עם שלם למחנות עבודה והשמדה, כמעט ללא התנגדות. הכיצד קורה דבר כזה? מדוע אין עם ישראל, אשר "רב ועצום" הוא מהמצרים, קם ומתמרד? מהי השיטה של "מכונת השעבוד" המצרית?
פרשת ויחי, עסוקה בעיקרה במוות. הפרשה פותחת ב"ויקרבו ימי ישראל למות", ומסיימת ב"וימת יוסף בן מאה ועשר שנים". אפילו הפטרת ויחי עסוקה במוות, במיתתו של דוד המלך ע"ה – "ויקרבו ימי דוד למות". מהו אם כן ענינה של פרשת ויחי?
דרכו של יוסף ודרכו של יהודה, משלימות זו את זו, כפי שכבר ראינו. פרשנויות רבות ניתנו בהבנת שיטתו בעבודת ה' של כל או"א מהם, ובהבנת המחלוקת שבינהם. פירוש מעניין אשר ראוי לתת עליו את הדעת מביא בעל ה"שפת אמת".
אין קיצורי דרך. חלומות באספמיא על הקמת מנהיגות בכוח, דברים הנשמעים כאילו פעילות כוחנית היא זו שתביא את הציבור לכרוע בפני האמונה של המנסה לכפות אותה, רצון להתנתק ואי נכונות לשאת בעול עם הציבור, כעס ונזיפה מתמדת באחרים הנתפשים כ"רעים" שבסיפור – אלה לא מובילים לשום דבר. הם מהווים פורקן לא רע לכעס ולתסכול, אך בסופו של דבר מובילים אל מחוץ למחנה. יהודה הוא הנבחר למלכות.
"ולא יכלו דברו לשלום", אין מצב קשה יותר בין בני אדם כשהם לא מסוגלים כבר לדבר האחד עם השני, והם אפילו לא רבים; והוא בא לידי ביטוי בכך שמביאים את דיבת האחד השני כלפי חוץ. במקום להביט האחד על השני בעין טובה ומכילה, מופץ הרוע, והלשון הרעה מושלת בכיפה. זוהי הדרך שאל לנו ללכת בה אם חפצי חיים אנחנו.
למרות שיעקב מתעורר מחלומו ונודר להגיע לבית אל הוא "נתקע" בשכם. מדוע, ומה מסמל מותה של רחל על אם הדרך בהקשר זה?
ביום שישי, שבת פרשת ויצא, נהרג אל"מ דרור ויינברג, בחברון לפני אחת עשרה שנה בקרב מול מחבלים בתוככי חברון. הדברים המובאים הינם חלק מהספד שכתב חברו הרב מאיר כהן לזכרו.
אנו עושים כל מאמץ להשלים את הנגשת האתר! במידה ונתקלת בבעיה אנא פנה אלינו!
אתר datilin.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]