Search

פרשת וישלח: ההשתקעות בשכם ומותה של רחל

"וַיֹּאמֶר אלקים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכֲכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי:"

יעקב , ערב יציאתו לגלות, לאחר שנתעורר מחלום הסולם, נדר לשוב לארץ ישראל ושם לעלות לבית אל ולהקים את בית אלקים. אעפ"כ, בכניסתו לארץ, יעקב משתקע בשכם ואינו עולה לבית אל. לא זו בלבד שיעקב אינו מקיים את נדרו , אלא אף חמור מכך – בביתו של יעקב נמצאת עבודה זרה – "אלהי נכר". הדברים מצריכים עיון.

כפי שכבר ראינו בעבר, חז"ל בקרו קשות את יעקב בשל אי קיום נדרו, וכך דרשו במדרש תנחומא (בראשית ל"ה ח'): "הנודר ואינו משלם – פנקסו מתבקרת לפני הקב"ה". המדרש מתאר שם את כל הצרות שבאו על יעקב כדי לעוררו לקיום הנדר: "כיון שלא הרגיש – באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה. כיון שלא הרגיש – באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת רחל. אמר הקב"ה – עד מתי יהא הצדיק הזה לוקה ואינו יודע באיזה חטא לוקה? הרינו מודיעו שנאמר : ויאמר אלקים אל יעקב – קום עלה בית אל ושב שם…אמר לו הקב"ה – לא הגיעו אליך כל הצרות האלה אלא על שאחרת את נדרך"

בעיון פשוט מסתבר שמדרש זה סותר את פשט הפסוקים, שהרי מותה של רחל התרחש רק לאחר שעלה יעקב לבית אל וקיים את נדרו. מדוע א"כ, משליכים חז"ל את מותה של רחל על אי קיום הנדר ? נדמה שגם הפעם נוכל להבין פרשה זו ע"פ הכלל של "מעשה אבות סימן לבנים". יש בהתנהגותו של יעקב תשקיף להתנהגותו של עם ישראל בכניסתו לארץ לאחר גלות אדום.

יעקב בכניסתו לארץ משתקע בשכם. שכם היא עירו של יוסף – "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך". כידוע בדברי הנביאים, צפויים להיות שני משיחים בתהליך הגאולה. משיח בן יוסף אשר נהרג , ומשיח בן דוד אשר משלים את הגאולה. מרן הרב קוק זצ"ל, מסביר ששני המשיחים מסמלים את שני השלבים בגאולה העתידית. בשלב הראשון עתידה הגאולה להיות גשמית לחלוטין. " ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם עור" (יחזקאל ל"ז). "אם יהיה נדחך בקצה השמיים משם יקבצך…והביאך ה' אלקיך אל הארץ …וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך" (דברים ל'). השלב הסופי של הגאולה, הוא שלב התשובה הרוחנית – "ונתתי בכם רוח וחייתם" (יחזקאל ל"ז). "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך" (דברים ל'). משיח בן יוסף , מקביל הוא לחלק הראשון של הגאולה. יוסף הוא המשביר לכל האחים. הוא הדואג לחיותם החומרית והכלכלית של האחים ומצילם הצלה גשמית. לעומת זאת, משיח בן דוד מייצג את שיאה ותכליתה של הגאולה – הגאולה הרוחנית.

יתכן שזהו הרמז בסיפור השתקעות יעקב בשכם. עם כניסתו של עם ישראל לארץ ישראל, עתיד הוא לשקוע בשלב הראשון של הגאולה – בגאולה הגשמית. עתיד עם ישראל לשכוח, שכל מטרת כניסתו לארץ היתה לא רק להקים מדינה ככל המדינות ולהיות עם ככל העמים, כי אם גם לבנות את בית אלוקים, כפי שנדר יעקב. אף על פי כן , עם ישראל נעצר בשכם – בשלב הגאולה החומרית. הוא יתקל שם בבעיות חינוכיות קשות. בעיות של אלימות מצד שמעון ולוי. בעיות של צניעות מצידה של דינה ומעל הכל – בעיות של שנאת אחים.

משיח בן יוסף, ע"פ הנביאים עתיד הוא לההרג. החזון של הציונות החומרית, כך מסביר הרב קוק, עתיד הוא להתפוגג. אמנם, דוקא מתוך הנפילה תצמח הגאולה הרוחנית, שהרי משיח בן דוד מכונה בגמרא (סנהדרין צ"ח.) "בר נפלי" – בן הנפילה. כך כתב הרב קוק באורות התחיה : "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בא"י ובישראל בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה ויבואו ימים אשר תאמר "אין בהם חפץ". השאיפה לאידיאלים נשאים וקדושים תחדל, וממילא ירד הרוח וישקע. " . אנו עשויים למצוא את עצמנו בשלב בו הגאולה הגשמית תמצה את עצמה, בשלב של "פוסט ציונות". אידיאלים שהיו פשוטים ומוסכמים כל כך, עלולים הם להתמוסס. המוטיבציה לתרום – עלולה היא להפסק. פרות קדושות ישחטו. אמנם אז ודוקא אז זהו הזמן המתאים לעלות לשלב הבא של הגאולה: "עד אשר יבא סער ויהפך מהפכה ויראה אז בעליל כי חוסן ישראל הוא באור ה' ובתורתו, בחשק האורה הרוחנית". דוקא אז, מתוך מותו של משיח בן יוסף, מתוך ההידרדרות, תהיה הקרקע בשלה לצמיחתו של משיח בן דוד , צמיחת הגאולה הרוחנית.

יתכן וזהו הרמז גם במותה של רחל. רחל ע"פ הנביאים וחז"ל, מייצגת את החזון הציוני – חזון שיבת ציון. "בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומם ,שנאמר : מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם" (מדרש איכה). דוקא מתוך מותה של רחל, מתוך מותו של החזון, יעלה יעקב לבית אל ויבנה את בית אלוקים. מתוך מוות זה יולד בנימין, זן נדיר מבין האחים. בן גאה שנולד בארץ ישראל ולא השתחווה לעשו, ואשר על כן, בחלקו יבנה בית המקדש – בית אלקים. יתכן ולכך ניסו חז"ל לרמז. מותה של רחל הינו ציון הדרך האחרון בדרכו של יעקב / עם ישראל לקיום נדרו בהקמת בית אלוקים. יהי רצון שנזכה לראות בקיום מלוא הנדר במהרה בימינו – "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".

 

דילוג לתוכן