פרשת השבוע

על שמירת השבת בעשרת הדברות אנו מצווים בפרשת יתרו וכן בפרשת ואתחנן בספר דברים – מצא את ההבדלים.

פרשת בשלח מגוללת את רגעי השיא בסיפור יציאת בני ישראל במצרים, ובהם קריעת ים סוף. ישועת בני ישראל לאחר מפלתם של המצרים בים מעוררת השראה, וגורמת למשה ולעם לפצוח בשירה (שמות ט"ו, א'): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה".

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב, ב), בפרשת השבוע שלנו, פרשת בא, מיוסד לוח השנה עברי. בואו נכבד אותו.

משה נבחר להנהיג את העם ודווקא בגלל היותו "כבד פה וכבד לשון".  על שליחות אלוקית ועל כוחו של הדיבור.

פרשת שמות מגוללת את הדיאלוג המרתק בין משה רבנו לקב"ה במהלך ההתגלות בסנה. משה רבנו מסרב בכל תוקף להתמנות לתפקיד הגואל. רוב טענותיו של משה באות ממקום של ענווה, כאילו הוא אינו ראוי להוביל את המשימה. ברם, טענה אחת של משה, מופנית לכאורה כלפי העם. " וַיַּעַן מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר, וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי: כִּי יֹאמְרוּ, לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'" (שמות ד' א').

"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם, ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו". אמירתם של האחים דורשת הסבר  וכך גם תשובתו של יוסף אליהם.

אין קיצורי דרך. חלומות באספמיא על הקמת מנהיגות בכוח, דברים הנשמעים כאילו פעילות כוחנית היא זו שתביא את הציבור לכרוע בפני האמונה של המנסה לכפות אותה, רצון להתנתק ואי נכונות לשאת בעול עם הציבור, כעס ונזיפה מתמדת באחרים הנתפשים כ"רעים" שבסיפור – אלה לא מובילים לשום דבר. הם מהווים פורקן לא רע לכעס ולתסכול, אך בסופו של דבר מובילים אל מחוץ למחנה. יהודה הוא הנבחר למלכות.

"רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט) : כי אנכי ידעתי את המחשבות – שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף , ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו , ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו , ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה והקב"ה היה עוסק – בורא אורו של מלך המשיח".

וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:" מדוע פיצל יעקב את המחנה?

"ותֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל', א').

מצוקתה הקשה של רחל העקרה מזדעקת מהכתוב, ברם למרבה ההפתעה יעקב אבינו מגיב לפנייתה של רחל בקשיחות רבה- למה?