בית מדרש

"וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה: כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ." (בראשית ו', י"א-י"ב). נפילתו המוסרית והערכית של דור המבול חסרת תקדים. המציאות הקיצונית בה ארץ שלמה מלאה שחיתות לא היתה קודם לדור המבול, ויש לקוות כי לא תחזור על עצמה לעולם. המפרשים מוצאים קשר הדוק בין התנהגותו של דור המבול וזור יוצאי מצריים, בהתנהגותם, במנהיגם ובדרך הצלתם.

פרשת השבוע היא פרשה של התחלות. בריאת העולם, בריאת האדם, הלידות הראשונות וגם… הרצח הראשון. הרב יוקי מאיר מברר האם אי ידיעת החוק פוטרת מעונש? האם במקרה שאין בו חוק – גם אין מוסר??

אמרו חז"ל : מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו. מהו כוחם של המים ומה אנו יכולים ללמוד על עצמינו מתוך פעולת השאיבה- גם היום כשאין אנו אלו ששואבים את המים.

מופיע בדברי אליהו בשם הגר"א סיפור תמוה (דברי אליהו, חיי שרה, ד"ה וה' ברך את אברהם בכל) – "פעם אחת בחוה"מ סכות בעת שמחת החג שאל הגר"א זצוק"ל מניין שקיים אברהם אבינו מצות סוכה ולא היה מי שישיב לו על זה. ויען ויאמר איתא במדרש וה' ברך את אברהם בכל זו סוכה. ויהיו כמתמיהים, ויאמר 'ב'כ'ל ראשי תיבות 'בסכת תשבו שבעת ימים 'כל האזרח בישראל ישבו בסכת 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל". דברי הגר"א מצריכים עיון. מהו פשר הקשר בין אברהם לסוכה?

מבית מדרשו של ריש לקיש למדנו, ששתי רמות של עקירת החטא יש בתהליך התשובה: תשובה מיראה ותשובה מאהבה.

מהי עיקר מצוות השופר? האם התקיעה גופא או שמא דווקא השמיעה? האם אנו מצווים על יצירת קול השופר או על שמיעת הקול והפנמתו?

אסתי פרידמן מעיינת בספרו של הרב אלחנן סמט "עיונים בפרשת השבוע" ומחפשת את שורשי מצוות הבאת הביכורים.

עמיצור ברק מתרכז בפסוק אחד מתוך הפרשה "ושמח את אשתו אשר לקח" ומקדיש את דבר התורה לכלה הטריה, בת רעננה, דבורה בת אירן וז'רר בן הרוש, וכמובן לרעייתו שהשבוע מלאו 51 שנות חמה לנישואיה.

בחודש אלול מתרגלים אנו את כושר השמיעה הפנימית שלנו. אם נקשיב נגלה שקול השופר עשוי להיות קול מנחם ומחזק אשר מסייע לאדם לעלות במעלות התשובה העליונה.

פרשת שופטים נותנת מבט מיוחד על כוחו של הציבור, על הרוב מול המיעוט, ועל כוחם של חכמים בעולמינו התורני.