בית מדרש

עתידים אנו לציין השבוע את יום הזכרון לשואה ולגבורה. לקראת יום כואב זה, יום בו מחובתינו להזכיר חשבון נפש, עליו דבר מרן הרב קוק , בדרשת ראש השנה תרצ"ד (1933 למנינם), דרשה אשר נשא בחורבת ר' יהודה החסיד בעיר העתיקה ומובאת במאמרי הראי"ה (מאמרי הראי"ה א', עמ' 268-269). כל מילה נוספת מיותרת…

במקום להחליש את עצמנו בדברי ייאוש וקטרוג באה נבואה זו וקוראת לנו לפעול מתוך אמונה עמוקה, ולדעת כי יבוא יום ובו יתברר לנו מיהו עובד אלוקים באמת.

פרעה במהלך שיעבוד ישראל טוען "לא ידעתי את ה," ואילו אנו מנסים במהלך כל סיפור יציאת מצריים ותחיית עמינו להזכי לנו ולהעביר לדורות הבאים: " כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'".

הריחוק שלנו מהקורבנות כיום נובע ממקום עמוק הרבה יותר. הוא נובע מהעובדה שכל הזיקה שלנו לריבונו של עולם אינה זיקה חיה. אין אנו זוכים בהשראת שכינה, אין אנו נהנים מאורה של הנבואה, אין אנו מקיימים את אותו דיאלוג שבין אלוקים ואדם שקיים במצבו המלא של עם ישראל.

בראש חודש ניסן, מעביר משה לעם את הצווי האלוקי, על לקיחת קרבן הפסח בעשור לחודש והקרבתו בי"ד בו לקראת הגאולה הצפויה.מאמר מרתק על החיפזון שבקיום מצוה.

מתן השרון ממשיכים במסורת של ימי העיון האיכותיים לקראת החגים.

יום העיון לקראת פסח יתקיים ביום שלישי הבא, ר"ח ניסן, 12/3. בבית כנסת עדת בני ישראל, רח' אברבאנאל 7 רעננה.

שיעורו של הרב בני לאו בעיניני סוגיות חברתיות יתקיים השבוע. ביום רביעי- ציבור הנשים והגברים מוזמן.

פרשת כי תשא מתארת את החלום ואת שברו. מעמד הר סיני הפלאי מסתיים בעלייתו של משה להר, המלווה באבדן עשתונות טוטאלי מצד בני ישראל עד כדי התפרקות מערכים, עשיית עגל מסכה, ושיבור הלוחות הפלאיים שנתנו לבני ישראל אך הרגע.

הצלת עם ישראל נזקפת לזכותה של אסתר והמגילה לא ממעטת בתאור יופיה. לאור השקפות חז"ל על "שקר החן והבל היופי" הענין אולי תמוה- רק אולי.

פרשת השבוע פותחת את הפתח הגדול לקיומה של כהונה רוחנית, וזה חלק בלתי נפרד מהמבנה של עם בישראל – רק בזהירות.