"ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", כלומר הקב"ה כילה - סיים את מלאכתו דווקא ביום השביעי.

למרות הדיכאוניות, הייאוש והבלבול שבספר זה, החליטו חז"ל לצרפו לכתבי הקודש מסיבה אחת בלבד - "ומפני מה לא

תחת כנפי השכינה, בנוכחותם של צדיקי עולם, האושפיזין, אנו ממשיכים במגמת ההתעלות של יום הכיפורים, וחוסים בצילו של

דברי תורה “וישמן ישורון ויבעט-שמנת, עבית, כשׂיתָ” (דברים ל”ב ט”ו).- פסוק זה הפך לניב המתאר אדם שהגיע לשפע ואינו מכיר

ברכה וקללה, טוב ורע, גורל ויעוד. האם הכול "מכתוב" או שלאדם יש בחירה חופשית? ואיך מתקשרת פרשת כי

השבוע חל ר"ח אלול ונדמה שקשה למצוא מטבע לשוני מתאים יותר לפתיחתו של חודש אלול מראשי התיבות המפורסמים

"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים י"ז, י'-י"א). עד מתי מבטל אדם ידיעותיו מפני

הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב רפי פרץ, לומד מפרשת דברים כי גם חיים מעשיים המשלבים פוליטיקה וצבא מסוגלים

אתון שמדברת, נביא זעם שמוזמן לקלל ויוצא מברך,  אוהלי יעקב ומשכנות ישראל. אריה פרידמן מברר איך נכנסה ברכתו של בלעם