תושבים כותבים

דברים שנשאתי בערב ההתעוררות שארגנתי השבוע. עקדת יצחק לצד התגייסות חיילי המילואים, "הנני" של אברהם אבינו לצד גילויי האחדות והערבות ההדדית בזמן מבצע "צוק איתן" ופניה לריבונו של עולם בבקשה אקטואלית – "אל תשלח ידך אל הנער".

אי אפשר שלא להבחין בקווי מתאר משותפים ובדפוסי פעולה שחוזרים על עצמם שוב ושוב. רק השמות משתנים: גואל רצון, דניאל אמבש, אליאור חן, ועכשיו נוסף חשוד חדש המכונה "דוד הכי טוב".

גיבורה חדשה קמה לנו – מורל המתאסלמת. מי שיצר את גיבורת התרבות החדשה, הוא לא פחות ולא יותר מאשר ארגון להבה.

בומה ברח"ד, סא"ל באגף מבצעים במטה הכללי,מג"ד נ.ט. במילואים, מג"ד בבית הספר לקצינים מביע דעתו על מבצע "צוק איתן" בתקווה שדבריו יגיעו לאוזניים הנכונות.

דברים שכתב אורי שכטר – סמח"ט מילואים בחטיבת הנח"ל ,חטיבה שעשתה עבודה יוצאת מן הכלל: ״לאחר כחודש לחימה ברצועת עזה, וקולות של תהייה בדבר תוצאותיה, חשוב לי להגיד לכל עם ישראל שניצחנו ובגדול. גם מבחינה צבאית וגם מבחינה אזרחית".

בעקבות תשע שנים להתנתקות והגרוש האכזרי מגוש קטיף, בעקבות הלוחמה האמיצה של חיילינו במבצע "צוק איתן", מפרסם נפתלי בנט שר הכלכלה וחבר הקבינט את הטור החד משמעי הבא.

המאמר הבא של דר' עזריאל קרליבך  פורסם בעיתון "מעריב" ב-7 לאוקטובר 1955. כדאי לקרוא ולהפנים בפני מי אנחנו עומדים בעקבות המערכה האחרונה.

הועתק ע"י דובי קליין

בימי עופרת יצוקה חיבר אריאל הורביץ את השיר "רקפות בין הסלעים". אני זוכרת את עצמי נוסעת בכביש ומאזינה לשיר בהשמעת הבכורה שלו. עוצרת את האוטו בצד כי העיניים נשטפו בדמעות ומלמלת את מילות השיר כאילו כבר הכרתי אותן, בדיוק כפי שקרה לי כששמעתי את שיריה של אמו, נעמי שמר.

זהר פרידמן מסיימת בעוד כחודש שנת שליחות בריברדייל, ניו יורק כשליחת בני עקיבא העולמי. במהלך השנה היא שלחה רשמים וגם כעת כשחוותה את תחושת שותפות הגורל שטלטלה את בני הנוער האמריקאיים שלחה את הדברים הבאים.

לא יכולתי להתעלם. המאמר הבא פורסם בישראל היום בתחילת השבוע. כל מילה כל כך נכונה, כל כך במקום. הזדהיתי והחלטתי לשתף. לקרוא ולהמשיך להתפלל.