דעות

אצלנו בבית הביטוי “הדר וצור” גרר אחריו פרץ של צחוק. “עוד פעם הגולדנים…” עשו כך או אחרת. מזה שבע שנים שהחיבור הזה “הדר וצור” נשבר. סייעו לנו לחבר את השבר. ב 30.10.2007 אשתי אסתי חזרה הביתה מהתיכון הטכנולוגי מתפוצצת מצחוק. מה? אני שואל.  “עוד פעם הגולדנים” היא אומרת. הדר וצור

דברי הפתיחה של אריה פרידמן באירוע ל”ג בעומר היו אישיים ומרגשים. איך ויכוח על דמותו של בר כוכבא הופך לנושא אישי?  כנסו ותקראו – לא נגענו! נפתח בברכה. אבל הפעם בברכה ממש. ברכת שהחיינו: ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה! אני רואה כמה גבות מורמות.

לרגל כינוסה של הכנסת הראשונה, בט”ו בשבט תש”ט, חיבר המשורר הלאומי נתן אלתרמן את שירו “עם כנסת ראשונה”. לכבוד יום הולדתה ה 72 של הכנסת, בט”ו בשבט תשפ”א, החליט יורם קימלמן להתכתב עם שירו של אלתרמן ובאופן מפתיע עושה זאת ללא טיפה של ציניות. התרגשות צרופה לתחושת הריבונות של עם

המיזם “רצות לזכרה” של אסתר הורגן הי”ד לא השאיר את נגה ויינשטוק אדישה.  לרוץ… לבכות… לזכור… https://www.instagram.com/p/CJJsomUAvpo/?igshid=18p0n07d4bprl כשיצא הפרסום על הרצח ועל המיזם #רצותלזכרה אמא שלי שלחה לי פרסום שקבוצת נשים ברעננה רצות ביום רביעי. כל היום דחיתי את העניין. אפילו לא התחייבתי בקול.. כי אני וריצה פחות מתחברים אבל

מזה חודשים רבים הפכה דרורה כהן למטרה של גורמים פוליטיים בעיר המטיחים בה האשמות חסרות ביסוס. השבוע פורסם מכתב מראש הרשות לאכיפת מקרקעין הקובע כי לאחר בדיקת הנושא אין אפילו עילה לחקירה. אריה פרידמן פרסם פוסט חריף כנגד ה’זמריים’ המציגים עצמם כפנחס. כאיש ציבור אני מכיר את התופעה של הטחת

השבוע צוין יום השנה ה 18 לנפילתו של ארי וייס הי”ד. בשל נסיבות הקורונה לא התקיימה השנה האזכרה השנתית מעבר למעגל המשפחתי אבל אנחנו לא שכחנו. בשנה שעברה שנשאתי את הדברים הבאים על קברו – יהי זכרו ברוך! את משפחת וייס וארי בתוכם, אני מכיר מרגע שהגיעו לרעננה ול”לכו נרננה”

פוסט שהעלה הרב איתמר חייקין, רב המכינה הקדם צבאית “רוח השדה” של הקיבוץ הדתי, מקשר בין שני אירועים שהתרחשו ברעננה: מחאת המכנסונים ומסיבת הסיום הפיראטית של תלמידי מטרו ווסט, שהפכה לאירוע הדבקה המוני. מה הקשר? אני ואפסי עוד! שאלה: רק אני ראיתי את הקשר בין מחאת המכנסונים, שהתחילה בבית ספר

צילה עמוסי, אשת חינוך ומאמנת נוער והורים, בטור אישי על חינוך בתקופה של חוסר ודאות על דוגמה אישית ועל תובנה מדרכי התנהגותו של גדול התנאים רבי עקיבא. אין / יש לימודים! כמה שעות לומדים! אין שגרה, אין חזרה לכלום. אין לימודים? יש ועוד איך!! אנחנו בבית הספר המשוכלל ביותר שקיים.

מספר חיובים שקיימים בהלכות פורים לא קיימים בשום חג אחר – משלוח מנות, מצוות משתה ו”חייב איניש לבישומי”. מה עומד מאחורי המצוות הללו? מדוע חיובנו בעשייתם? מדוע דווקא בפורים? עיון בדברי המהר”ל עושה סדר בדברים. בהלכות חג פורים קיימים מספר חיובים שלא קיימים בשום חג אחר. משלוח מנות – מצווה זו

חברת מועצת העיר דרורה כהן הזדעזעה מהתנהגות חברי מועצת העיר מאופוזיציה בישיבת מועצת העיר האחרונה בה חברות מרצ, רונית ויטרוב ודבי סלוצקי בשיתוף פעולה עם אלי אלוש התבטאו בצעקות תוך דפיקות על השולחן בניסיון לפוצץ את ישיבת המועצה. דרורה כהן: “מגיע לתושבים שנכבד אותם ונזכור תמיד שאנו שליחים. באנו לתת

הסופר חיים באר התגולל השבוע על אנשי הציונות הדתית וכינה אותם “גידול סרטני” תוך הטחת האשמה שאם יגיעו לשלטון יהפכו את מדינת ישראל לסעודיה. אריה פרידמן, יו”ר המועצה הדתית ויו”ר “הבית היהודי” ברעננה מגיב. “ידיעות אחרונות” פרסם  בשבת החולפת ראיון עם שר החינוך רפי פרץ שעורר סערה בקרב קהילת הלהט”ב

ההצבעה במועצת העיר רעננה בה הסירו את ההצעה לסדר של סיעת מרצ בנושא תחבורה ציבורית בשבת הזכירה לאריה פרידמן את נאומו בוועדת התחבורה העירונית בעת שכיהן כסגן ראש העיר: “הקיצונים המבקשים לפגוע בשותפות של חיים ביחד, מעוניינים שהערים המעורבות שבהם אנו חיים בהרמוניה זה עשרות בשנים, יהפכו למעוזים לחילוניים בלבד”.

את ארי והוריו הכרתי מהיום שבו הגיעו לרעננה מארה”ב. השבוע, יום השנה ה17 לנפילתו, נשאתי את הדברים הבאים באזכרה לזכרו. יהי זכרו ברוך! את משפחת וייס וארי בתוכם, אני מכיר מרגע שהגיעו לרעננה ול”לכו נרננה” בתחילת שנות ה 90 והפכו לחלק מהקבוצה האמריקאית של בית הכנסת, כשהמשפחה שלי, ההורים ואסתי

ניצן אונגר, חייל בגדוד 50 של הנח”ל המוצנח מצא את מותו בתאונת אימונים לפני 35 שנה ב 1.5.84. מפקדו, אריה פרידמן, נזכר בו מדי שנה ומקפיד לספר לילדיו בבחינת “והגדת לבנך”: ניצן. איש מחנה השלום שהתגייס לצנחנים – בחור ערכי, אוהב אדם, אוהב העם, אוהב המולדת. זהר מתניה וערבה, נגה

אריה פרידמן נזכר בביקורו של האדמו”ר מקאליב בתקופת לימודיו במדרשית נועם ו”דרישות השלום” שקיבל מחסידות קאליב גם בשנים האחרונות.

השבת גופתו של זכריה באומל לקבר ישראל לאחר 37 שנים הציפה זיכרונות עבר, ותמונות מיצג “ושבו בנים” משנת 1986 הועברו בקבוצות הוואטסאפ של בוגרי סניף בני עקיבא רעננה. מזיכרונותיו של קומונר הסניף אריה פרידמן. נעדרי חיילי צה”ל מתקופת מבצע שלום הגליל שנחרט בזיכרון הלאומי כמלחמת לבנון הראשונה עמדו במרכז מיצג

לפני 54 שנה, ב 8 לנובמבר 1964, עלה זוג צעיר למדינת ישראל. אבי ואמי עזבו את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, השאירו בארצות הברית את המשפחה והחברים ועשו עליה למדינה שמשטר הצנע עדיין צרוב בזיכרונה. מדינה צעירה בת 16 שהם התאהבו בה – והיא בהם! אבא ואימא – זה השיר לכם.

אריה פרידמן, יו”ר הבית יהודי ברעננה וממשיך דרכו הפוליטית של צבי קניג, סגן ראש העיר המיתולוגי, נפרד מצבי ומשתף אותנו בתחושותיו בסיום מערכת הבחירות המתישה ולאחר המהפך לו היה שותף בבחירת ראש העיר. “צבי” אמרתי לתלולית העפר שלמרגלותיי “עשינו את זה!”. הבוקר עליתי לקברו של צבי קניג. הרגשתי צורך לשתף אותו

יו”ר המועצה הדתית רעננה, אריה פרידמן, גילה השבוע שוב את המרחק בין מהות לתדמית. כחבר האסיפה לבחירת חברי מועצת הרבנות הראשית ראה איך התייחסה התקשורת לאירוע המכובד ונזכר איך מתנהלים אותם פרשנים במקרים דומים. איפה ואיפה בתקשורת – רבנים ושופטים. כחבר האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית השתתפתי בהליך בחירת

טור פרידה מאיש חינוך, המנהל המיתולוגי של בית ספר “יבנה”, מנהל אגף החינוך ויקיר העיר רעננה – שמואל גור. האיש. החיוך. השפם.  יהי זכרו ברוך. “הגשמת לי את חלום חיי!” כך אמר לי שמואל גור כשדמעות זולגות מעיניו וכשסביבנו מאות בוגרי יבנה. האירוע – כנס שמונים שנה לבית ספר “יבנה” אותו

האם מנהגי האבלות והתענית הם ביטוי לכפיות טובה כלפי הקב”ה? ישראל תשע”ח משקפת ריבונות מסוג שעם ישראל מעולם לא זכה לו, מספר התושבים הרב ביותר מאז ומעולם, עצמאות כלכלית, עוצמה צבאית לימוד תורה וקיום מצוות בהיקף שמעולם לא היה קיים בהיסטוריה היהודית! איך אפשר לומר “למה לנצח תשכחנו”? ובכל זאת

יו”ר מועצת המתנדבים, חברת מועצת העיר דרורה כהן, מדווחת מטקס הענקת אות המופת לאנשי השנה מטעם ליונס ישראל. הלב מתרחב רק מלהימצא בחברת אנשי מופת בהתנדבות. בחרתי למלא את חיי בסביבת אנשי מופת. אנשים טובים שנותנים מעצמם בלב נקי בחיי היום יום ללא זיקוקים וללא תקשורת חיצונית. את היום התחלתי

מספר חיובים שקיימים בהלכות פורים לא קיימים בשום חג אחר – משלוח מנות, מצוות משתה ו”חייב איניש לבישומי”. מה עומד מאחורי המצוות הללו? מדוע חיובנו בעשייתם? מדוע דווקא בפורים? עיון בדברי המהר”ל עושה סדר בדברים. בהלכות חג פורים קיימים מספר חיובים שלא קיימים בשום חג אחר. משלוח מנות – מצווה זו

השיר “יהיה טוב” של יהונתן גפן מלווה את אריה פרידמן משחר נעוריו. מעולם הוא לא חשב שהמילים “הנביא נהיה ליצן” מהווים דיוקן עצמי כנבואה שמגשימה את עצמה. פרידמן נאחז בגפן “הנביא” – קצין צנחנים שקנה את זכותו להביע את דעתו בכל עת – ומעדיף להתעלם מגפן “הליצן”. אין פסיק אחד

דווקא בפרשת חיי שרה, בפרק שבו אנו נפרדות מאם האומה, מקדישה חנה וולף את מילותיה לרבקה. גם כשכבר פוגשים אותך לראשונה, את מככבת בהצגה שקרויה על שם האם הראשונה, המיתולוגית, שרה. אפילו את השם לפרשה בה נתוודע אלייך, לא יכלו לתת על שמך. ונראה לי תמיד כי בין גודל עוצמתה,

תלמידי  המדעי-טכנולוגי יצאו השבוע למסע המשמעותי בפולין. הורי התלמידים התבקשו להעביר מכתב אישי לכל תלמיד אותו יקבלו התלמידים בערב שבת. אריה פרידמן – יו”ר המועצה הדתית, משתף במכתב שכתב לבנו- דניאל. דניאל מתוק, אתה יוצא למסע שממנו לא תחזור. נקודה. מהמסע הזה, אתה לא תחזור אותו דבר. נכון, מדובר בשהייה

איך חוגגים ראש שנה – בזיקוקי דינור או ב”מי יחיה ומי ימות”? וידוי בתא סגור או בשירת “אשמנו בגדנו”? אריה פרידמן מנסה להבין מהו שורש ההבדל בין היהדות לאמונות אחרות בתפיסת העולם של הרב סלובייצ’יק. בליל ראש השנה האחרון התכנס העם היהודי בכיכרות מרכזיים ברחבי תבל לחגוג את תחילת השנה החדשה

בקונצרט סליחות שהתקיים השבוע ברחבת יד לבנים נשא יו”ר המועצה הדתית רעננה אריה פרידמן דברי ברכה לקראת השנה החדשה. מה המשמעות של המילה “שנה”? איך קשורה נעמי שמר לנושא? ומה ההפך של “אשמנו בגדנו”? המילה “שנה” טומנת בחובה שתי משמעויות הפוכות: משמעות אחת נגזרת מהמילה “שינוי”. כמילות שירה של נעמי

אריה פרידמן נדהם לגלות כי לטיעון “תורתו אומנתו” בהקשר להשתמטות משירות צבאי אין שום אחיזה בתורת ישראל וכי מעולם, עד לעת הזו, לא התקיים מושג של “אברך לחיים” שלומד תורה כל חייו במקום לפרנס את משפחתו וכופה עצמו על הקופה הציבורית. תפילת השבת בבית הכנסת עברה לאיטה. דבר לא רמז

אירועי הימים האחרונים סביב הר הבית והכותל, חוסר המשילות של ההנהגה הישראלית והתגוששות היצרים בתוככי החברה הישראלית הביאו את ד”ר בצלאל (אלי) פרל לקריאה אקטואלית במגילת איכה. אירועי הימים האחרונים זועקים כמשל ומליצה, ותכליתם מתבקשת כאפרוח הבוקע מן הביצה, יש תחושה של הכרח להביט אל מעבר למחיצה. לכל הספונים והטמונים

דרורה כהן מסכמת את שנת ההתנדבות: “באסירות תודה מסכמים עוד שנת התנדבות. בחודש האחרון לא גזרתי סרטים אך הרגשתי איך הדמעה שוב יורדת  מעיני… איך ההתנדבות ממלאה את חיי באנרגיות טובות ואני חשה ממ”ש – מחויבות משמעות ושייכות, לתפקיד”.   / דרורה כהן במרכז קליטה סיכמו המתנדבים את שנת הפעילות

80 שנים של חינוך, 80 שנים של ערכים, 80 שנים של אהבה. סיסמת כנס בוגרי ממ”ד יסודי “יבנה” הביאה לידי ביטוי את כול מה שספגנו, אנו הבוגרים, בין כתלי בית הספר בימי לימודנו. כשהקמנו את צוות ההיגוי לארגון הכנס, לפני כשנה, בקשתי שכול אחד יבטא במילה מה הייתה יבנה עבורו.

מפגש אחד מיוחד ריגש את דרורה כהן בכנס בוגרי יבנה שהתקיים שבוע שעבר. מפגש בין בני משפחת אבנר שרעבי שטבע לתלמידה שהציל. אי אפשר לקצר תהליכים. “לכל זמן ועת תחת השמים”. שמונים שנה לבית ספר יבנה רעננה. צפוי שנראה נשיקות חיבוקים והתרגשויות… אך הפעם הכנס מקבל תפנית שונה ועצומה. פגשנו