בית מדרש

"גם כי אלך בגיא צלמוות – לא אירא רע כי אתה עמדי. שבטך ומשענתך המה ינחמוני". מחשבות ומסקנות לגבי השבט והמשענת של עם ישראל.

פרשתנו פותחת בצעד הראשון שעושה יהודה, מנהיג ביתה של לאה, לקראת יוסף, מנהיג ביתה של רחל, לאחר שנים של נתק. צעד זה של יהודה מתקבל בברכה על ידי יוסף, ומוביל לשלום המיוחל בסכסוך עם האחים- שלום בית.

חג החנוכה מציין, כידוע, לא רק נצחון מלחמתי של המכבים על היוונים, כי אם גם ובעיקר נצחון והישרדות במלחמת תרבות. גם סיפורו של יוסף, גיבור הפרשות הבאות הוא סיפור של מאבקי תרבות, סיפור של סכנות רוחניות ותרבותיות העוברות עליו, ויכולת אדירה לגבור על הסכנות ולהישאר נער עברי. שמו של חג החנוכה, מקורו מלשון חינוך. ע"י הבנת שורשי המאבקים בחנוכה ובפרשת השבוע, ניתן ללמוד יסודות חינוכיים עצומים.

חלומות – מהם? שאלה זו עומדת היא בתשתית פרשת השבוע שלנו. הפרשה פותחת בחלום ומסיימת בחלום. היא פותחת בחלומותיו של יוסף ומסיימת בחלומותיהם של שר המשקים ושר האופים. אם כן השאלה המתבקשת היא: החלום מהו? / אייל ברגר

מבין שלושת האבות, דווקא יעקב הוא המושווה יותר במדרשים לאדם הראשון, דווקא הוא מצווה "פרה ורבה", דווקא ממנו יוצאים השבטים, מהו המשותף בין יעקב לבין אדם הראשון שמזכה אותם באותה הברכה , ממה נובע הדמיון?

מה בין רחל ולאה שתי הנשים המככבות בפרשה? מה בין יופיה של רחל לעיניה של לאה, מה בין עקרות רחל לכוח ההולדה של לאה- על על אלה ועוד….

"עלה בתורה ובנה בעבודה" – לכבוד יום חגה של תנועת הנוער בני עקיבא, שבת הארגון, מקשר הרב רונן נויבריט בין פרשת השבוע לערכי היסוד של התנועה – "תורה ועבודה".

בבית הכנסת לכו נרננה מתקיים כבר מספר שנים בית מדרש לצעירים אחרי צבא. בית המדרש מוסיף שני שיעורים במהלך השבוע.

פרשת חיי שרה כמו פרשות אחרות בתורה מלמדת אותנו על אהבה שבינו ובינה. סיפורי האהבה השונים כל כך בין אבותינו ואמותינו מלמדים אותנו דרכים שונות של אהבה ומה כוחה של אהבה אמיתית בין בני זוג.

הניגודיות בין האופטימיות של ההבטחות בפרשת לך לך לבין ההפטרה.פרשת לך לך, מתארת את תחילת תהליך היווצרותו של עם ישראל, ומשרטטת בעידוד ובתקווה את דרך אברהם אל הארץ הטובה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית י"ב, א'), וכפי שמפרש רש"י (שם): "לך לך – להנאתך וטובתך". בהפטרה הדברים נשמעים אחרת.