תרופת גאוט נפוצה מראה הבטחה במניעת התקפי לב ושבץ מוחי

תרופת גאוט בשימוש נרחב וזולה יכולה להפחית התקפי לב ושבץ אצל אנשים עם מחלות לב וכלי דם, על פי סקירה חדשה של Cochrane.

הסקירה בחנה את ההשפעות של מינונים נמוכים של קולכיצין, תרופה המשמשת לטיפול בגאוט, ולא מצאה עלייה בתופעות לוואי חמורות.

מחלות לב וכלי דם מונעות לרוב על ידי דלקת כרונית בדרגה נמוכה, התורמת לאירועים קרדיווסקולריים חוזרים כמו התקפי לב ושבץ מוחי. לקולכיצין תכונות אנטי דלקתיות שהופכות אותו לאופציה מבטיחה עבור אנשים עם מחלות לב.

השפעה מבטיחה על סיכון קרדיווסקולרי

הסקירה כללה 12 מחקרים אקראיים מבוקרים שכללו כמעט 23,000 אנשים עם היסטוריה של מחלות לב, התקף לב או שבץ מוחי. המחקרים בחנו חולים שנטלו קולכיצין במשך שישה חודשים לפחות, במינונים של 0.5 מ"ג פעם או פעמיים ביום. רוב המשתתפים היו גברים (~80%) והגיל הממוצע היה 57 עד 74 שנים. מחציתם קיבלו קולכיצין, ואילו המחצית השנייה קיבלה פלצבו או ללא טיפול נוסף לצד הטיפול הרגיל.

בסך הכל, אלו שנטלו קולכיצין במינון נמוך היו פחות בסבירות לחוות התקף לב או שבץ. על כל 1,000 אנשים שטופלו, היו 9 פחות התקפי לב ו-8 פחות שבץ בהשוואה לאלו שלא נטלו את התרופה. למרות שלא זוהו תופעות לוואי חמורות, מטופלים שנטלו קולכיצין היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מתופעות לוואי בקיבה או במערכת העיכול, אך אלו היו בדרך כלל קלות ולא נמשכו זמן רב.

"בין 200 אנשים עם מחלות לב וכלי דם – שבהן היינו מצפים בדרך כלל לשבעה התקפי לב וארבעה שבץ מוחי – שימוש במינון נמוך של קולכיצין יכול למנוע כשניים מכל אחד", אומר ד"ר ראמין אברהימי, מחבר מוביל מאוניברסיטת רפואה גריפסוולד, גרמניה. "הפחתה כזו יכולה לעשות הבדל אמיתי עבור חולים שחיים עם סיכון קרדיווסקולרי מתמשך לכל החיים".

שימוש חדש לתרופה ותיקה

מכיוון שמחלות לב וכלי דם הן הגורם המוביל למוות בעולם, קולכיצין מהווה אופציה זולה ונגישה מבטיחה למניעה משנית בחולים בסיכון גבוה.

"התוצאות הללו מגיעות מניסויים במימון ציבורי המשמשים מחדש תרופה ישנה מאוד ובעלות נמוכה לשימוש חדש לגמרי", אומר לארס המקנס, מחבר בכיר מאוניברסיטת ברן, שוויץ. "זה מראה את הכוח של מחקר אקדמי לחשוף הזדמנויות טיפול שפיתוח תרופות מסורתי מתעלם לעתים קרובות."

העדויות פחות ברורות כשמדובר בשאלה האם קולכיצין משפיע על שיעורי התמותה הכוללים או על הצורך בהליכים כמו רה-וסקולריזציה כלילית. המחקרים לא סיפקו כל מידע שיגיד אם התרופה משפרת את איכות החיים או מפחיתה את האשפוז. המחברים מדגישים כי יש צורך במחקר נוסף בתחומים אלה.