ריקוד מוריד את הדיכאון הקשור למחלת פרקינסון, וניתן לראות את היתרונות במספר דרכים, מחקר חדש שפורסם ב- כתב עת לחקר אינטרנט רפואי מראה חוקרים מאוניברסיטת יורק.
"היה מאוד מגניב לראות שלריקוד הייתה השפעה חיובית על מעגלי מצב הרוח במוח, מה שיכולנו לראות בהדמיה", אומר פרופסור חבר בפקולטה לבריאות ג'וזף דה-סוזה, מחבר המחקר. "השיפורים הללו שיכולנו לראות בסריקות מוח MRI דווחו גם על ידי המשתתפים באמצעות סקר. המחקר שלנו הוא הראשון שהדגים את היתרונות הללו בשתי שיטות הזיהוי הללו".
המחקר, שפורסם היום, עקב אחר 23 משתתפים בתוכנית Sharing Dance Parkinson בבית הספר הלאומי לבלט של קנדה, אשר אובחנו במחלת פרקינסון, וכן 11 נבדקים בריאים, אשר היו בעיקר בני משפחה או מטפלים של אלו עם מחלת פרקינסון. המשתתפות למדו שיעורי ריקוד שבועיים במשך 8 חודשים, שהתקדמו מעבודת רגליים ורגליים פשוטות וקליעות לתנועות פרשניות, ואלס וריקודים מורכבים יותר, כוריאוגרפיים.
בין החוקרים נמנים DeSouza; הדוקטורנטית לשעבר של יורק, קרולינה ברס, כיום פרופסור באוניברסיטת אלגומה; סטודנטית לדוקטורט ביורק לשעבר רבקה ברנסטייפל, כיום עוזרת פרופסור לאמנויות יצירתיות, בריאות ואיכות חיים, הצטלבה לתיאטרון באוניברסיטת גואלף; ורייצ'ל בר, סטודנטית לשעבר ביורק לתואר ראשון שכיום היא מנהלת מחקר ובריאות בבית הספר הלאומי לבלט בקנדה. הם חידדו על צומת במוח, ה-Subcallosal Cingulate Gyrus (SCG), שהוכח במחקרים קודמים כמעורב בדיכאון. הם מדדו מצב רוח וציוני דיכאון בכל המשתתפים באמצעות סולם דיכאון גריאטרי לפני ואחרי כל שיעור וערכו סריקות MRI רגילות ביורק.
החוקרים מצאו כי לאחר כל שיעור ריקוד, שיעורי הדיכאון המדווחים ירדו, וההשפעה הייתה מצטברת משיעור לשיעור, עם שיפורים משמעותיים לאחר 8 חודשים. הם גם מצאו כי סריקות ה-MRI הראו מופחתות אותות באזור מוח קדמי-קורטקס הקשור לוויסות רגשי וכי בתת-קבוצה קטנה יותר של המשתתפים, ירידה משמעותית בציוני הדיכאון הייתה בקורלציה עם שינויים בצומת SCG.
בעצם הראינו שאות SCG BOLD (תלוי רמת חמצן בדם) יורד בזמן הריקוד עם הזמן. מה שאומר שה-SCG לא פעל מהר כפי שהוא היה מתפקד אם היה לך דיכאון."
קרולינה ברס, פרופסור באוניברסיטת אלגומה
מחלת פרקינסון היא מחלה נוירודגנרטיבית מתקדמת. לפני האבחון, ישנו שלב פרודרומלי שיכול להימשך 2 עד 10 שנים ומאופיין במצב רוח ירוד, עוד לפני שמופיעים תסמינים אחרים, כמו רעידות ובעיות אחרות בשליטה מוטורית.
"אנשים עם מחלת פרקינסון נוטים לסבול מסימפטומים מרובים שאינם קשורים רק לתנועה, יש הרבה תסמינים הכוללים ליקויים ברווחה נפשית וחברתית, אחד מאלה הוא דיכאון", מסביר ברס.
מחקר זה מתבסס על מחקרם בן שלוש שנים של ברס ודה-סוזה, שמצא שאימון ריקוד מסייע לאנשים עם מחלת פרקינסון עם שליטה מוטורית, מצב רוח ותפקודים אחרים בחיי היומיום.
לריקוד נחשבים תועלת כפולה, כאשר מוזיקה מפעילה את מרכזי התגמול של המוח, והתנועה פועלת על מעגלים חושיים ומוטוריים. דסוזה, שרקד עם משתתפי התוכנית כבר 14 שנים, אומר כי בעוד ריקוד אינו טיפול במחלת פרקינסון כשלעצמה, היתרונות ברורים.
"אנחנו לא מנסים לרפא פרקינסון בריקוד", אומר דסוזה, גם עם המרכז לחקר חזון ומוחות מחוברים ביורק. "מה שאנחנו מנסים לעשות זה שאנשים יחיו באיכות חיים טובה יותר. זה חל גם על הלוקים במחלה וגם על משפחותיהם שמטפלות בהם -; הם גם מקבלים יתרונות מהרגשה טובה יותר".
המחקר, "השפעת אימון ריקוד שבועי מבוסס קהילה במשך 8 חודשים על דיכאון ורמת חמצן בדם-תלוי אותות ב-Subcallosal Cingulate Gyrus עבור אנשים עם מחלת פרקינסון: מחקר תצפיתני", פורסם בגישה הפתוחה כתב עת לחקר אינטרנט רפואי.
