לפני שנתיים, אחרי שאיבדתי את הכלב שלי שהיה חלק מהמשפחה במשך שמונה שנים, הבנתי שמשהו חסר לי. חיפשתי דרך למלא את החלל ולהפוך את הכאב למשמעות. כך הגעתי ל־Cheetah Experience בדרום אפריקה, מקום שבו ברדלסים פצועים ועוד חיות בר בסכנת הכחדה מקבלות מחסה וטיפול. שם מצאתי את עצמי עומד יום יום לצד אנשי צוות מיומנים, מאכיל ברדלסים, מנקה מבני גידול ומצלם אותם כדי להעלות מודעות למצבם.
תנומת ברדלס שלא שוכחים
ביום חם במיוחד, אחרי שעות של צילום בשמש הקופחת, נפלתי ליד עץ שיטה גדול כדי למצוא פינה מוצלת ולנוח לרגע. לא תיארתי לעצמי שחצי שעה של מנוחה תהפוך לחוויה בלתי נשכחת. לפתע הרגשתי נגיעה קלה בכתף – ברדלס צעיר בשם איידן התכרבל לצידי, נשק לי באף וירד למנוחה חמימה. הרגשתי איך הפרווה הרכה שלו לוחשת חום ואמון, וכמעט שכחתי שאני בחברת חיה פראית.
תיעוד הרגע
כצלם טבע, תמיד מחזיק מצלמה קרובה, וכך גם הפעם. בזווית העין הבחנתי באיידן מתקדמת לאט, וניצלתי את השקט היחסי כדי ללחוץ על הכפתור. הצילומים מיועדים לשימוש באתרי שימור ולספרי ילדים שיכולים ללמוד על ברדלסים דרך התמונות – אני יודע כמה תמונה אחת יכולה לגעת בלב.
סנגור הברדלסים
מאז אותו יום, אני משתף בערוץ היוטיוב שלי ובמדיה החברתית סיפורים מהשטח על הרגישויות והאיומים שברדלסים עומדים בפניהם: מאבדן בית גידול לצייד בלתי חוקי ועד קונפליקטים עם חקלאים. בעזרת התמונות והסרטונים, אני מזמין מתנדבים מכל העולם לקחת חלק בפרויקט ולהפוך לקולות חיוניים עבור המין הפגיע הזה.
החוויה עם איידן מזכירה לי מדוע אני מקדיש כל כך הרבה זמן לחיות בר: ברגע שבו חיה פראית בוחרת להעניק לך אמון, ניפתח פתח של תקווה שניתן למלא אותו במעשים ולא רק במילים. נתינת הזדמנות לברדלסים לחיות ללא פחד היא הדרך שלנו להבטיח שבעתיד דורות נוספים יוכלו לצפות ביופי ובחסד של חיה מרהיבה זו בשטח הפתוח.
