מחקר שפורסם בכתב העת מחקר ילדים מתאר את הקשר בין חוויות ילדות שליליות לבין הסיכון להשמנה בגיל ההתבגרות. המחקר מזהה קשיים התנהגותיים ותפיסה עצמית כמתווכים פוטנציאליים של אסוציאציה זו.
מחקר: מצוקת חיים מוקדמת וסיכון להשמנה בגיל ההתבגרות: מחקר עוקבה פרוספקטיבי בן 9 שנים מבוסס אוכלוסייה. קרדיט תמונה: Pixel-Shot / Shutterstock
רקע כללי
שכיחות ההשמנה בקרב מתבגרים עולה בחדות ברחבי העולם. במדינות המערב השכיחות היא בין 20% ל-30%. גורמים ביולוגיים, חברתיים ופסיכולוגיים שונים מגבילים את הטיפול ומניעה של השמנת יתר בגיל ההתבגרות.
השמנת יתר בגיל ההתבגרות ידועה כמגבירה את הסיכון לסוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית, סרטן ותמותה מוקדמת. משחק גומלין מורכב בין גורמים סביבתיים, גורמים גנטיים והתנהגויות פסיכולוגיות נחשב לגורם העיקרי להשמנה. עדויות קיימות גם מדגישות שחשיפה לחוויות שליליות בילדות עלולה להגביר את הסיכון לעלייה במשקל ולהשמנה בגיל ההתבגרות.
חוויות ילדות שליליות, כולל התעללות פיזית, רגשית ומינית, מחלת נפש של המטפל, שימוש בסמים, סביבה אלימה במשק הבית, עוני ואובדן הורים, עלולות להשפיע באופן ישיר או עקיף על ילדים על ידי שיבוש תחושת הביטחון שלהם. עם זאת, לא ברור כיצד חוויות אלו מעלות את הסיכון להשמנה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמים אפשריים שעשויים להשפיע על הקשר בין חוויות שליליות בילדות לבין סיכון להשמנה של מתבגרים.
ללמוד עיצוב
המדענים ניתחו נתונים פרוספקטיביים שנאספו ממחקר העוקב "גדל באירלנד", בו נרשמו 8568 ילדים בני 9 שנולדו בין 1997 ל-1998 ובני משפחותיהם. הילדים היו במעקב בגיל 13 ו-18. סך של 6216 משפחות השלימו את כל הסקר.
המחקר בחן חשיפה בילדות ל-14 חוויות שליליות שהתרחשו לפני גיל 9. מדד מסת הגוף (BMI), מדד מבוסס היטב של השמנת יתר, חושב בבתי מתבגרים בגילאי 9, 13 ו-18. מידע על ארבעה סוגי מתווכים, כולל פעילות יומיומית, איכות תזונה, תפיסה עצמית וקשיי התנהגות, נאספו כשהילדים היו בני 13.
תצפיות חשובות
ניתוח המחקר הסופי נערך על 4,561 מתבגרים. מתוכם, 77.2% חוו תופעות לוואי כלשהן בילדות, 50.5% היו נשים ו-26.7% היו בעודף משקל או השמנת יתר בגיל 18.
מתבגרים שפיתחו השמנה בגיל 18 היו בסבירות גבוהה יותר לחוות ילדות של מוות של בן משפחה, משמרת בית או גירושין של הורים בהשוואה לעמיתיהם שאינם שמנים. BMI גבוה יותר נצפה בגיל 9 ו-13 בילדים שנחשפו לחוויות שליליות בהשוואה לילדים שלא נחשפו.
תפיסה עצמית נמוכה יותר וקשיי התנהגות גבוהים יותר נצפו במהלך גיל ההתבגרות עבור אלו שנחשפו לחוויות שליליות בילדות. נצפו הבדלים משמעותיים בקשיי התנהגות, BMI והכנסה משפחתית בין ילדים חשופים למצוקות ובין ילדים שאינם חשופים בגיל 13 שנים. ילדים שנחשפו לחוויות שליליות חיו לרוב במשקי בית עם הכנסה נמוכה לאורך גיל ההתבגרות.
נמצא כי BMI גבוה יותר של הורים והכנסה נמוכה יותר של משק בית נמצאו קשורים ל-BMI גבוה יותר בגיל 18. כמו כן נצפה קשר בין תדירות פעילות גופנית קשה ל-BMI נמוך יותר של מתבגרים בגיל 18. עם זאת, לא נמצא קשר כזה צוין באיכות הדיאטה.
ניתוח ההשפעה של מתווכים אפשריים העלה כי תפיסה עצמית נמוכה יותר וקשיי התנהגות גבוהים יותר מתווכים בעקיפין את הקשר בין חוויות שליליות בילדות וסיכון להשמנה בגיל ההתבגרות.
משמעות המחקר
המחקר מגלה שחשיפה לחוויות שליליות לפני גיל 9 עלולה להגביר קשיי התנהגות ולהפחית את התפיסה העצמית בגיל 13 ועלולה לגרום להשמנה בגיל 18. עם זאת, המחקר לא מצא קשר ישיר בין חוויות שליליות בילדות לבין סיכון להשמנה של מתבגרים.
כפי שציינו המדענים, חלק ניכר מהמשפחות שנרשמו לא השלימו את כל הסקר. משפחות עם הכנסה גבוהה למשק בית נשארו בעיקר במחקר. חסרון זה עשוי להכניס הטיית בחירה ולהגביל את יכולת ההכללה של ממצאי המחקר.
כדי לקבוע בצורה חד משמעית יותר את הקשר בין חוויות שליליות בילדות וסיכון להשמנה, מחקרים עתידיים צריכים להתייחס למשך ותדירות החשיפה ולגיל בזמן החשיפה בתכנון המחקר שלהם.
