כשצופים בדרמה, אנחנו לומדים מהר מי חבר עם מי – ולא פחות חשוב, מי עומד נגד מי. אבל איך המוח מארגן את הרשת הזו של בריתות, יריבויות וסכסוכים? חוקרים מאוניברסיטת אוסקה הראו שמערכות יחסים חברתיות הנלמדות באמצעות דרמת טלוויזיה משתקפות בדפוסים של פעילות מוחית, במיוחד כאשר מערכות יחסים אלו נוגדות. ממצאים אלו יפורסמו ב פסיכולוגיית תקשורת.
בני אדם צריכים להבין לא רק אנשים בודדים אלא גם את היחסים ביניהם. מחקרים קודמים במדעי המוח בחנו רשתות חברתיות על ידי התמקדות במספר הקשרים או מיקומו של אדם בתוך קבוצה. עם זאת, מערכות יחסים אמיתיות אינן פשוט "מחוברות" או "לא מחוברות". הם נושאים גם משמעות רגשית, כולל ידידות, אמון, תחרות ועוינות.
צוות המחקר ביקש מ-21 סטודנטים באוניברסיטה לצפות בשישה פרקים של דרמת הטלוויזיה חליפות. המשתתפים עברו סריקות fMRI לפני ואחרי צפייה בדרמה תוך התבוננות בפרצופים של שמונה דמויות ראשיות. לאחר הצפייה, הם דירגו את כל צמדי הדמויות על חוזק מערכת היחסים והאם הקשר היה קשור או אנטגוניסטי. באמצעות ניתוח דמיון ייצוגי, החוקרים השוו דירוגים אלה עם דפוסי פעילות מוחית. הם מצאו כי יחסים אנטגוניסטיים באו לידי ביטוי חזק בגירוס העל-שולי הקדמי השמאלי ובקורטקס הפרה-פרונטלי המדיאלי הימני. לעומת זאת, קשרי זיקה לא הראו השפעות משמעותיות על פי אותם קריטריונים.
ממצאים אלו מצביעים על כך שהמוח בונה מפה חברתית רב-ממדית מתוך חוויה נרטיבית, וכי יריבויות וסכסוכים עשויים לשמש עוגנים עוצמתיים. התוצאות עשויות להעמיק את ההבנה של הבנת סיפור, קוגניציה חברתית, מעורבות בבידור ומערכות בינה מלאכותית עתידיות המסיקות יחסי אנוש.
פרופסור Tamami Nakano מציין כי "כאשר אנו מדמיינים את מפת הדמויות של דרמה, אנו שמים לב לא רק למי שקרוב, אלא גם למי שנמצא בעימות. מחקר זה מראה שהבנה חברתית טבעית כזו באה לידי ביטוי במוח."
