במחקר שפורסם לאחרונה ב חומרים מזיניםקבוצת חוקרים העריכה את ההשפעות של גולדן ברי (Physalis peruviana)-תזונה מועשרת על תנגודת לאינסולין והשמנה בחולדות סוכרתיות, שמנות עם תסמונת מטבולית.
לימוד: הוכח כי צריכה יומית של ברי זהב (Physalis peruviana) מונעת את התקדמות העמידות לאינסולין והשמנת יתר אצל חולדות שמנות עם תסמונת מטבולית. קרדיט תמונה: Creative Family/Shutterstock.com
רקע כללי
תסמונת מטבולית, המאופיינת בבעיות כמו סוכר גבוה בדם והשמנת יתר, מובילה לעתים קרובות לתנגודת לאינסולין ועלולה להתקדם לסוכרת מסוג 2. לגורמי אורח חיים, לרבות תזונה ורמת פעילות, יש חשיבות מכרעת בפיתוחו ובניהולו.
הגולדן ברי, פרי דרום אמריקאי עתיר מרכיבים תזונתיים, זכה לתשומת לב בזכות הפוטנציאל שלו במאבק בבעיות בריאות אלו. עשיר בנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים, מחקרים מצביעים על כך שצריכת גולדן ברי יכולה להפחית משמעותית את ההשמנה ולשפר את הרגישות לאינסולין.
זה מדגיש את ההבטחה שלו בניהול הפרעות מטבוליות ומדגיש את החשיבות של מזון טבעי, עשיר בחומרים מזינים בשמירה על הבריאות. דרוש מחקר נוסף כדי להבין היטב את המנגנונים שבהם גולדן ברי משפיע על הפרעות מטבוליות ולהעריך את יעילותו ובטיחותו באוכלוסיות אנושיות.
לגבי המחקר
במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בזן "דוראדה" מבית AGROSAVIA, התאגיד הקולומביאני למחקר חקלאי, שטופח ב-Caribbean Exotic SAS בקולומביה. במחקר השתתפו 64 חולדות ויסטאר, הן זכר והן נקבה, ששכנו באוניברסיטה התעשייתית של סנטנדר.
המחקר כיוון לייצוגיות ללא החרגות, לחלק את החולדות לארבע קבוצות על סמך התזונה שלהן – סטנדרטית ועתירת שומן, עם ובלי תוסף גולדן ברי.
פרמטרים מרכזיים כגון היקף בטן, משקל גוף, אורך ואינדקס מסת הגוף (BMI) נוטרו מקרוב. המחקר כלל גם איסוף וניתוח של דגימות שתן ודם, תוך התמקדות בפרופילים גליקמיים ושומנים.
משקלי איברים, כולל הכבד, הלבלב ורקמות השומן השונות, נמדדו לאחר ההקרבה.
נבדק ביטוי גנים ברקמת שומן תת עורית, מכוון לגנים כמו גמא קולטן מופעל פרוקסיזום פרוליפרטור (PPARγ), חומצת שומן סינתאז (FasN), קולטן אינסולין (INSR) וליפופרוטאינים ליפאז (LPL) באמצעות תגובת שרשרת פולימראז בזמן אמת (qPCR) ). זה כלל מיצוי מדויק של חומצה ריבונוקלאית (RNA), כימות והגברה.
הניתוח המטבולומי השתמש במערכת Chromatography-Electrospray Ionization-Quadrupole-Orbitrap (UPLC-ESI-Q-Orbitrap) לזיהוי מסה ברזולוציה גבוהה כדי לזהות מטבוליטים המושפעים מצריכת גולדן ברי.
המחקר השתמש בתוכנת Ingenuity Pathway Analysis (IPA) כדי לחשוף קשרים ביולוגיים בין מטבוליטים בשתן והשפעות בריאותיות אפשריות.
ניתוח סטטיסטי נערך באמצעות תוכנת GraphPad Prism ו-SPSS, תוך שימוש בניתוחי שונות (ANOVA) ובמבחן של Tukey כדי להעריך את מובהקות הממצאים.
תוצאות המחקר
המדידות האנטומיות של המחקר חשפו שינויים משמעותיים במשקל גוף החולדות בעקבות טיפולים תזונתיים עם או בלי גולדן ברי.
באופן ספציפי, קבוצת הדיאטה עתירת השומן (HFD) הראתה עלייה בולטת במשקל, כאשר ההבדלים המשמעותיים ביותר נצפו בהשוואה לדיאטה הרגילה (SD) ו-SD עם קבוצות Golden Berry (SD-GB). כמו כן צוינו הבדלים ספציפיים למגדר, במיוחד בקבוצת HFD, המצביעים על השפעת התזונה על משקל הגוף.
פרמטרים ביוכימיים הוערכו על פני דיאטות שונות, וחשפו וריאציות משמעותיות ספציפיות למין. רמות הגליקמיה עלו באופן ניכר בקבוצת ה-HFD, בעוד שרמות הכולסטרול עלו בכל הקבוצות, במיוחד בקבוצת ה-HFD.
רמות הטריגליצרידים ראו גם עלייה משמעותית בקבוצת ה-HFD בהשוואה לדיאטות אחרות. נראה שהתוספת של גולדן ברי לדיאטות ממתן את ההשפעות הללו, במיוחד בקבוצת HFD-GB.
רמות ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL)-כולסטרול ורמות ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL)-כולסטרול השתנו על פני טיפולים, עם הבדלים בולטים בין ערכי לפני ואחרי הטיפול בכל קבוצה.
במחקר של משקלי איברים ורקמות שומן, הכבד, הלבלב, רקמת השומן הקרבית (VAT), רקמת השומן החומה (BAT) ומשקל רקמת השומן התת עורית (SAT) הושפעו באופן משמעותי מהתזונה.
קבוצת ה-HFD הראתה עלייה במשקלי הכבד והלבלב, כאשר תוסף גולדן ברי הראה אפקט ממתן פוטנציאלי. רקמות השומן הראו מגמות דומות, כאשר לקבוצת HFD יש משקלי מע"מ ו-SAT גבוהים יותר. עם זאת, נראה כי תוספי גולדן ברי נוגד את ההשפעות הללו, במיוחד בקבוצת HFD-GB.
נותחו ביטויי גנים מרכזיים שהושפעו משונות תזונתיות, וחשפו שינויים משמעותיים בביטויי INSR ו-FasN בקבוצת HFD-post. ביטויי PPARγ ו- LPL השתנו גם הם בין דיאטות, כאשר הביטוי הגבוה ביותר נצפה בדיאטת HFD-GB.
תוצאות אלו מצביעות על כך ששינויים תזונתיים, במיוחד השילוב של גולדן ברי ב-HFD, משפיעים באופן משמעותי על ויסות הגנים המטבוליים.
גילוי סמנים ביולוגיים ופרופיל מטבולי בשתן של חולדה לאחר צריכת גולדן ברי בוצעו באמצעות גישת תיקון אותות אורתוגונלי לניתוח ריבועים קטנים חלקיים (OSC-PLS-DA).
ניתוח זה זיהה מטבוליטים מרכזיים בשתן, המצביעים על השפעה מטבולית מובהקת של צריכת גולדן ברי. מטבוליטים כגון β-Cyclocitral Glucuronide ו- Pipecolic Acid היו בולטים בדפוסי הפרשתם המשתנים בעקבות צריכת גולדן ברי.
המחקר גם הבהיר רשתות מטבוליות ומסלולים ביולוגיים המושפעים מצריכת גולדן ברי באמצעות IPA.
גישה אינטגרטיבית זו הדגישה את האינטראקציות המטבוליות המורכבות הנובעות מצריכת גולדן ברי ואת ההשלכות הפוטנציאליות שלה על בריאות ומחלות.
