בחברה העכשווית, השמנת יתר הופיעה כהפרעה מטבולית כרונית עולמית, המטילה עומסים משמעותיים הן על מערכות הבריאות והן על מערכות הבריאות. התנגודת לאינסולין הנלווית להשמנה מהווה איום רציני על בריאות האדם.
מחקר שפורסם לאחרונה ב חילוף חומרים בחיים מדווח כי טמפרטורה גבוהה יכולה לשפר את העמידות לאינסולין על ידי קידום קטבוליזם של סרמיד ברקמת שריר השלד (SMT) של עכברים שמנים.
החוקרים השתמשו במודל של השמנת יתר (DIO) הנגרמת על ידי דיאטה והעבירו אותם לטיפול בטמפרטורת החדר (RT) או בטמפרטורה גבוהה (40 מעלות צלזיוס) (HT). הם מצאו ש-HT מקדם את סינתזת הגליקוגן SMT, העלה את רמת הזרחון של חלבון קינאז B (AKT), והוריד את רמות הגלוקוז בדם ב-SMT, מה שמעיד על כך ש-HT שיפר את העמידות לאינסולין (IR) בעכברי DIO. בנוסף, HT יכול לקיים את שלב הדעיכה של גורם הלם חום 1 (HSF1), ובכך להפעיל את ביטוי הגנים של חלבוני הלם חום (HSPs). ניתוחים מטבולומיים וליפידומיים של SMT הצביעו על כך ש-HT מעודד פירוק סרמיד, מה שמוביל לעלייה בספינגומילין ובספינגוזין. חקירה נוספת העלתה כי הפירוק של ceramides תלוי בביטוי של החומצה ceramidase N-acylsphingosine amidohydrolase 1 (ASAH1), ועיכוב של ASAH1 יכול להקל על תנגודת אינסולין בתיווך טמפרטורה גבוהה של SMT בעכברי DIO.
מחקר זה חשף קשר שלא היה ידוע בעבר בין חשיפה לטמפרטורה גבוהה ומטבוליזם של ספינגוליפידים בהשמנת יתר, מה שמצביע על כך ש-HT יכול לשפר את IR על ידי קידום פירוק ספינגוליפידים ב-SMT של עכברים שמנים. תגלית פורצת דרך זו לא רק מספקת תובנות חדשות לטיפול בהשמנה ועמידות לאינסולין, אלא גם מציעה תמיכה תיאורטית לפיתוח טיפול בהיפרתרמיה כאסטרטגיה חדשה לטיפול בהשמנה ובמחלות מטבוליות.
