בעוד שזיהום המיקרופלסטיק ממשיך להתקדם, המחקר על השפעותיו האפשריות על הבריאות נותר מעוכב על ידי מכשולים טכניים: עד היום אין שיטות מתאימות לזיהוי מדויק של החלקיקים בגוף מבלי להרוס רקמות. כחלק משני פרויקטים מחקריים, צוות מדענים מ-MedUni Vienna, יחד עם מוסדות שותפים, הקים כעת שיטה חדשה ופורצת דרך המאתרת מיקרו-פלסטיק ברקמה בצורה לא הרסנית ופתורה מרחבית – כלומר באופן שהמיקום המדויק של החלקיקים בתוך מבנה הרקמה השלם נשאר גלוי. תוצאות המחקר, המתפרסמות כעת בכתבי העת Analytical Chemistry ו-Scientific Reports, עשויות לקדם את המחקר ולעזור להבהיר את הקשרים האפשריים בין חשיפה למיקרופלסטיק ומחלות כרוניות.
המחקרים נערכו בשיתוף עם RECENDT GmbH – מרכז מחקר לבדיקות לא הרסניות בלינץ, שם השיטה הידועה בשם OPTIR כבר נמצאת בשימוש בהקשרים אחרים. OPTIR ראשי תיבות של Optical Photothermal Infrared Spectroscopy ופותחה במקור כדי להמחיש מבנים כימיים בחומרים מורכבים עם רזולוציה מרחבית גבוהה. כחלק מהמחקר שפורסם לאחרונה, הצוות המדעי בראשות לוקאס קנר מהמחלקה הקלינית לפתולוגיה ב-MedUni Vienna הוכיח לראשונה כי וכיצד ניתן ליישם את השיטה על דגימות רקמה אנושית.
טביעת אצבע אינפרא אדום לזיהוי מדויק
OPTIR מנצל את התגובה של חומרים שונים לאור לייזר אינפרא אדום. אור זה מחמם את הדגימות באופן מקומי, לפיו פלסטיקים כגון פוליאתילן (PE), פוליסטירן (PS) או פוליאתילן טרפתלט (PET) מתנהגים בצורה האופיינית למבנה הכימי שלהם. האותות הספציפיים הללו מזוהים על ידי מקור אור שני, ויוצרים מה שנקרא טביעת אצבע אינפרא אדום המאפשרת זיהוי כימי ייחודי – מבלי לפגוע ברקמה.
מה שמייחד את קונספט הבדיקה החדש שפותח הוא שהשיטה יושמה בהצלחה לראשונה בדגימות FFPE (קבועים בפורמלין ובפרפין) – סוג הרקמה שנבדקת באופן שגרתי ונשמרת בארכיון בפתולוגיה קלינית. מבנה הרקמה נותר שלם לחלוטין, מה שמאפשר לשלב ניתוח כימי ישירות עם הערכות היסטולוגיות (מיקרוסקופיות) או גנטיות עוקבות. משמעות הדבר היא שניתן לזהות חלקיקי מיקרופלסטיק לא רק, אלא גם לבחון בקשר לשינויים ברקמות.
במחקר שפורסם לאחרונה, הצלחנו לזהות חלקיקי מיקרו-פלסטיק שונים ברקמת המעי הגס האנושי, כולל PE, PS ו-PET. אלו נמצאו שכיחים באופן בולט באזורים עם שינויים דלקתיים".
לוקאס קנר, המחלקה הקלינית לפתולוגיה, MedUni Vienna
ניסויים נוספים עם עכברים ותרביות תאים תלת מימדיות הראו גם שניתן לזהות באופן אמין אפילו חלקיקים קטנים במיוחד בקוטר של 250 ננומטר בלבד – שווה ערך ל-0.00025 מילימטרים. PE, PS ו-PET הם פלסטיק נפוצים במיוחד שניתן למצוא בחפצים יומיומיים רבים כגון ניילון נצמד, שקיות ניילון, בקבוקי שתייה ואריזות מזון.
