ניתוח חדש המשתמש בנתונים ממחקר אורכי שבאו אחרי ילדים בגילאי 5 עד 17 חשף קשר מפתיע; ילדים שעסקו בהתנהגויות אדיבות, אכפיות ומועילות (בהיותם פרוזוציאלי), היו בעלי סיכוי גבוה יותר לקיים הרגלי אכילה בריאים כנערים. הממצאים מהמחקר המופיעים ב כתב העת האמריקאי לרפואה מונעתשפורסם על ידי Elsevier, מציע כי טיפוח פרוקוסיות לאורך ילדות עשוי להיות אסטרטגיית התערבות חדשה לקידום אכילה בריאה.
החוקרים ניתחו נתונים ממחקר המילניום קבוצה, מחקר מייצג לאומי שעקב אחרי ילדים שנולדו בבריטניה במשך למעלה מ 20 שנה, החל מלידה. הורים דיווחו אם ילדם עסק בסיוע להתנהגויות המשקפות חסד, אכפתיות ושיתוף פעולה כשהיו בני 5, 7 ו -11 שנים, והחוקרים בדקו האם המידה בה ילדים עוסקים בהתנהגויות אלה קשורים לצריכת הפירות והצריכה המדווחים על עצמם בגיל ההתבגרות (הוערכו בגילאי 14 ו -17).
מסגור מחדש את הנרטיב
"לעתים קרובות מדי, אנו מתמקדים במה שמשתבש בחייהם של צעירים, אך מה שאנחנו שומעים מהם פעם אחר פעם הוא שהם נמאס להם מהנרטיב ההוא. הם רוצים שאיתנו המבוגרים ישימו לב יותר למה שהולך נכון, כולל מה שהם מביאים למשפחותיהם ולקהילותיהם"אומר החוקר הראשי פרח קורשי, SCD, MHS, מחלקת האוכלוסייה, המשפחה והבריאות הרבייה, בית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג."מחקרים קודמים מצאו כי התנהגויות המסייעות לאחרים (כמו התנדבות) קשורות לבריאות טובה יותר בקרב מבוגרים. רצינו להבין אם פעילויות מסוג זה מועילות גם לבני נוער, תוך התמקדות במגוון רחב יותר של התנהגויות פרוזוציאליות, כמו מעשי חסד, שיתוף פעולה וטיפול באחרים. במחקר הנוכחי שלנו, מצאנו שילדים שהציגו בעקביות יותר מהתנהגויות חברתיות חיוביות מסוג זה בכל גיל, היו בעלי סיכוי גבוה יותר לשמור על הרגלי אכילה בריאים לשנות העשרה שלהם, תקופה בה בחירות תזונתיות קובעות דפוסים שיכולים לעצב בריאות חיים."
הסופרת הבכירה ג'וליה ק. בוהם, דוקטורט, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת צ'פמן, מוסיפה, "התנהגויות פרוזוציאליות, כמו להתייחס לרגשותיהם של אחרים, לשתף, לסייע אם מישהו נפגע או נסער, להיות טוב לב ולהתנדב לעזור לאחרים, יכולות להשפיע על הבריאות על ידי חיזוק הקשרים החברתיים של הילדים ושיפור התפקוד הפסיכולוגי על ידי קידום מצב רוח טוב יותר, מטרה, תחושות של יכולת ויכולת משופרת להתמודד עם לחץ. כל אלה, בתורם, משמשים משאבים שעשויים ליידע בחירות הקשורות לבריאות, כפי שמעידים הממצאים האחרונים שלנו"
קידום התנהגות פרוסוציאלית כנכס בריאותי
נקודות החוזק של המחקר כוללות את המדגם הגדול שלו, את העיצוב האורך וההתאמה הקווארית הנרחבת. הורות או היבטים אחרים של הסביבה המשפחתית עשויים להיות מתבלבלים ללא הערות. "אף על פי שלא יכולנו להסביר רבים מהגורמים הללו בגלל זמינות הנתונים, התאמנו להתנהגויות אכילה המדווחות על הורים בילדות, יחד עם תורמים אחרים לאקלים משפחתי (למשל, גורמים סוציו-אקונומיים, מצב משפחתי של ההורה), מה שעשוי להסביר כמה מבלבלים שיוריים", מסבירים המחברים.
חשוב לציין כי הניתוח מדגיש נכס בריאותי פוטנציאלי – התנהגות פרוסוציאלית – שיכולה לקדם תוצאות חיוביות לאורך מסלול החיים. ממצאים אורכיים אלה תומכים בעבודות חתך קודמות שמצאו כי התנהגות פרוסוציאלית של בני נוער קשורה להתנהגויות בריאות יותר, כולל דפוסי תזונה.
המחבר המשותף לורה ד. קובזנסקי, דוקטורט, MPH, המחלקה למדעי החברה וההתנהגות, בית הספר לרווארד צ'אן לבריאות הציבור, מוביל תוכנית מחקר חדשה על ההשפעה הבריאותית לטווח הארוך של פרוזיציאליות. היא מציינת, "התערבויות מבוססות נכסים יכולות לפתוח את הדלת לאסטרטגיות לקידום בריאות חדשה ויצירתית העוסקות בני נוער בדרכים המדברות על חוזקותיהם הגלומות, כולל ערכים משותפים סביב טוב לב ושיתוף פעולה. תמיכה בתומכות בילדות עשויה להיות אסטרטגיית קידום בריאות מבטיחה לשיקול עתידי"
ד"ר קורשי מסכם, "אנו חיים בתקופה מחולקת, כאשר אמפתיה יכולה להרגיש לא מוערכת. מחקר זה מציע לנו תזכורת חשובה לגבי כוח החסד והחמלה לא רק למי שמקבל אותה, אלא גם למי שנותן זאת. טיפוח תכונות אלה אצל ילדים עשוי להיות מסלול חשוב ורומן לקידום בריאות הציבור"
