מחקרים חדשים גילו כי גיל ישן יותר ורמות כושר אירוביות נמוכות הם גורמי סיכון חזקים ועצמאיים לנטל גבוה של חריגות פעימות לב, המכונה הפרעות קצב, המצביעות על סיכון לב וכלי דם עתידי. המחקר נערך אצל משתתפים בריאים בגילאי 40-60 ללא תסמיני לב.
הממצאים מוצגים כיום בקונגרס האירופי לקרדיולוגיה של 2025 במדריד, ספרד.
החוקרים מצאו כי חריגות בלב ספציפיות, המכונות הפרעות קצב פרוזדורים, היו קשורות קשר הדוק לגיל ישן יותר ורמות כושר. המשתתפים עם רמות כושר נמוכות במיוחד היו בסיכון גבוה משמעותית להפרעות קצב פרוזדורים תכופות ומורכבות. זקנה הייתה גם גורם סיכון להפרעות קצב חדריות.
התוצאות תומכות בדיקת הפרעות קצב מבוססות גיל לאחר גיל 50 למניעת מחלות לב, ומדגישה את התפקיד המגן החשוב של הכושר בהפחתת סיכון הפרעות קצב – אפילו לאנשים בריאים שעדיין אין להם תסמיני לב.
את המחקר הובל על ידי ד"ר עמית מוזס, מהמרכז הרפואי חייד שיבא, ישראל. הוא הסביר, "ממצאים אלה הם תזכורת עוצמתית לכך שהלב לעתים קרובות לוחש לפני שהוא צועק. סימנים עדינים, כמו פעימות לב לא סדירות ותכופות והפרעות קצב מורכבות, נותנים לנו אזהרה מוקדמת של סיכון עתידי לפני שמתרחשים תסמינים. זה יכול לאפשר התערבות מוקדמת לשנות את המסלול, מה שמאפשר לנו לעבור לתקופה חדשה של רפואת לב חדשה."
"נפגענו במיוחד מכוחו של הקשר בין רמות כושר אירוביות נמוכות יותר לבין סיכון גבוה יותר לאקטופיה פרוזדורית תכופה והפרעות קצב מורכבות. זו עדות נוספת לכך ששמירה על כושר גופני טוב צריכה להיות בעדיפות של כולם לשפר את בריאות ליבם ולמנוע התפתחות של הפרעות קצב בהמשך החיים." ד"ר משה המשיך. "יש להתאים את התעמלות לגיל ויכולתו של האדם, ויכול להיות כרוך בפעילויות פשוטות וזולות כמו הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים או פעילויות אירוביות אחרות שבוצעו בעקביות."
1,151 אנשים בריאים בגילאי 40-65, ללא תסמיני לב או מחלות לב מבניות, לקחו חלק במחקר במכון לבדיקת רפואה, מרכז הרפואה של שחיה שיבא. יִשְׂרָאֵל. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 52 ± 7 שנים ו 88% היו גברים ו -12% היו נשים.
הכושר של המשתתפים ובריאות הלב נבדקו במהלך בדיקות מתח בפעילות גופנית באמצעות אלקטרוקרדיוגרפיה ניידת ורציפה (ECG) המתעדת את הפעילות החשמלית של הלב, המכונה גם ניטור הולטר.
זה איפשר לחוקרים להסתכל בפירוט בבריאות הלב של המשתתפים – בפרט כדי לאתר פעימות לב לא סדירות, או הפרעות קצב, ולזהות אם הם קשורים לשרירי הלב של החדר או פרוזדורים.
החוקרים קיבצו את המשתתפים על ידי 'הנטל היומי החציוני שלהם בחצייה' שהוא האחוז הממוצע של פעימות לב מוקדמות או מוקדמות ביום. הם סיווגו את המשתתפים לעורר אקטופיה נמוך או גבוה (פעימות לב לא סדירות). הם גילו כי 32% מהמשתתפים סבלו מטיכיקרדיה סופרוונטריקולרית, 4% סבלו מפורש פרוזדורים ו -6% סבלו ממספר Ventriculatachycardia – כולם מהווים הפרעות קצב מורכבות.
ניתוח חד -משתנה גילה כי 'נטל חוץ רחמי פרוזדורים גבוה' היה קשור לגיל מבוגר, מין גברי, רמות כושר נמוכות יותר, לחץ דם גבוה ומדד לבריאות הכליות מופחתת. נטל חוץ רחמי חדרי גבוה היה קשור לגיל מבוגר ולמדד לבריאות הכליות מופחתת – אך לא היה קשור לרמות הכושר. ניתוח רב משתנים אישר כי גיל ישן יותר ורמות כושר נמוכות יותר היו גורמי סיכון עצמאיים, עצמאיים לעומס אקטופיה פרוזדורים.
החוקרים מצאו כי הסיכוי להפרעות קצב גדל ב -9% לשנה עבור פרוזדורים ו -4% לשנה להפרעות קצב חדריות. ניתוח מרובד גיל הדגים עלייה ניכרת בשכיחות הפרעות קצב החל מקבוצת הגיל 50-54.
ממצאינו מראים כי הסיכון להפרעות קצב מתחיל לעלות היטב לפני גיל הפרישה האופייני. הם תומכים בחום בצורך להקרין מבוגרים מבוגרים להפרעות קצב, החל מגיל 50 בערך, כדי לאפשר התערבות בזמן ושיפור התוצאות לטווח הארוך. "
ד"ר עמית מוזס, המרכז הרפואי חיים שיבא, ישראל
בדרך כלל נצפים ארתמיות פרוזדורים וחדר אצל אנשים בריאים ולעתים קרובות נחשבו לא מזיקים. עם זאת, כעת נהוג לחשוב כי נטל גבוה יותר של פעימות לב לא סדירות, או אקטופיה, עשוי להיות מבשר למחלות לב. כתוצאה מכך, יש צורך למצוא דרכים חדשות לזהות גורמי סיכון אצל אנשים בריאים בהם התערבויות עשויות לטפל בסיכונים לטווח הארוך.
ד"ר מוזס ציין כי יש צורך במחקר נוסף כדי לאשר את הממצאים הללו, "מכיוון שמדובר במחקר תצפיתי, עלינו להקפיד על סיום מסקנות לגבי סיבתיות, וחשוב גם לציין כי מחקר זה נערך באוכלוסייה שלא הייתה מגוונת במיוחד, במיוחד בכל הקשור למגדר. מחקרים עתידיים יידרשו כדי לספר את המועמדים המועמדים למגזרות, אם יש צורך בתוכניות של גופיות.
