אנשי מקצוע ביטחוניים יהודים אומרים כי המתקפה על טמפל ישראל בפרברי דטרויט, ביום חמישי, מדגישה את הצורך של מוסדות יהודיים להיערך לעוד תקיפות "דו-שלביות" מסוג זה, שבהן תוקפים משתמשים בכלי רכב ובכלי נשק, שכן האיום באלימות אנטישמית גובר בעקבות פתיחת המלחמה בין ישראל לארה"ב באיראן.
"חצינו סף אתמול מבחינת הדרך בה אנו חושבים על ביטחון יהודי", אמר מיץ' זילבר, המנהל את היוזמה לביטחון קהילתי בניו יורק. ארגונו שוקל לעזור לשלם לבתי כנסת ברחבי העיר שיהיו לפחות שני שומרים המסוגלים לעצור תוקפים שנושאים סכינים או אקדחים.
נכון לעכשיו, בחלק מבתי הכנסת בעיר יש רק שומר אחד לא חמוש שנועד לשמש כגורם מרתיע. "צריך שיהיו לך לא אחד אלא מספר שומרים חמושים בחלק החיצוני של המוסד, בוודאי כל עוד המלחמה נמשכת", אמר זילבר. "שומר לא חמוש אינו מספיק בהתחשב באופי האיומים שאנו מתמודדים איתם".
אבל בעקבות שנים של השקעות מסיביות בתשתיות ביטחוניות ומספר עלייה של תקריות אנטישמיות, מנהיגים יהודים רבים אומרים שהם היו עצובים אך לא הופתעו מהפיגוע בטמפל ישראל, שבו תוקף חמוש ברובה ופצצות עשן הסיע את משאיתו לתוך הבניין לפני שנורה ונהרג על ידי מאבטח, וכבר מרגישים מוכנים להתמודד עם איומים כאלה.
"העם היהודי מותקף כל הזמן", אמרה הרבנית נטלי שריבמן ממקדש קול עמי בווסט בלומפילד, מישיגן, הממוקמת במרחק של חצי מייל בלבד מטמפל ישראל. "למרבה הצער, הפחד שלי נשאר באותה רמה של מוגבר."
שריבמן הוא מפיטסבורג, שם ירי המוני בבית הכנסת "עץ החיים" בשנת 2018 הרג 11 בני עדה. בטמפל קול עמי כבר יש לקהילה מאבטח שנושא נשק נסתר.
שריבמן אמרה שהיא תפעל לפי ההנחיות של משטרת ווסט בלומפילד אם היא תמליץ על אבטחה נוספת – אך עד כה היא לא המליצה על שינויים כלשהם.
שנים של השקעה
אחת הסיבות לכך שיותר מנהיגי בתי כנסת לא מתרוצצים היא שרבים כבר מרגישים מוכנים. "הקהילה היהודית נמצאת במקום 11 מתוך 10 כבר שנים רבות", אמר ראסטי רוזנטל, סוכן FBI לשעבר שמנהל את האבטחה האזורית עבור הפדרציה היהודית של וושינגטון רבתי.
אדם צימרמן בילה את העשור האחרון בהוראת בית ספר עברית בטמפל בית אמי ברוקוויל, מרילנד – תיאור תפקיד שכולל נכון לעכשיו הפעלת תרגילי אבטחה עם שוטרים ושמירה תמידית על הדלת.
כשהוא נכנס לבניין, הוא חולף על פני מספר שומרים חמושים.
"אנחנו כל כך מתרגלים לזה שלפעמים אנחנו אפילו לא שמים לב. והעובדה שאנחנו כל כך רגילים לזה מדברת על סוג הסביבה שבה אנחנו חיים", אמר צימרמן. "מה שהתקרית במישיגן חשפה אתמול הוא שבכל פעם שיהודים מתאספים בכל מקום מכל סיבה שהיא, אנו נמצאים בסכנת פגיעה".
"החיים היהודיים באמריקה מלווים כעת בנוכחות ביטחונית".
הרב ריק קלנרקהילת בית תקווה
לפדרציה היהודית של דטרויט, המכסה את האזור שבו נמצאים גם טמפל ישראל וקול עמי, יש את אחת מתוכניות האבטחה הוותיקות ביותר בקהילה היהודית, והפכה אותה לארגון עצמאי לפני ארבע שנים.
טמפל ישראל שכרה את דני פיליפס, השומר שנפצע בפיגוע, כמנהל האבטחה שלה במשרה מלאה בחודש יוני. הוא פיקח על מבצע מתוחכם שכלל שילוב של צוות אבטחה פנימי עם גלאי מתכות, שומרים להשכרה, משטרה ואפילו מל"טים עיליים במהלך אירועים כמו שירותי חגים גבוהים.
ברחבי הארץ, הקהילה היהודית מוציאה כ-765 מיליון דולר מדי שנה על אבטחה, לפי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה – המייצגת השקעה שגדלה בעקבות הירי בעץ החיים.
גם ריק קלנר, רב בכיר בקהילת בית תקווה בוורטינגטון, אוהיו, אמר כי אז בית הכנסת שלו הגביר את אבטחתו. הקהילה משלמת לשוטרים המוצבים דרך קבע מחוץ לבית הכנסת.
"החיים היהודיים באמריקה מלווים כעת בנוכחות ביטחונית", אמר קלנר. "זו מציאות שאנו מתמודדים איתה וחיים איתה כל יום".
מלחמת איראן גרמה לצעדים חדשים
עוד לפני המתקפה ביום חמישי, קלנר אמר כי קהילתו נקטה באמצעי זהירות נוספים בשבועות האחרונים על רקע חששות ביטחוניים מוגברים הקשורים למלחמה באיראן. רשת קהילתית מאובטחת, המרכזת אבטחה ארצית לבתי כנסת ומוסדות יהודיים אחרים, אמרה במהלך תדרוך ביום שישי כי מספר הפוסטים האלימים ברשתות החברתיות שכוונו ליהודים כמעט הוכפל בשבוע לאחר שארה"ב וישראל החלו להפציץ את איראן והמשיך לגדול.
"ראינו עלייה משמעותית בקריאות למעשי אלימות שמכוונות לישראל ולקהילה היהודית האמריקאית לא רק על ידי איראן אלא גם בפורומים הקשורים לרוסיה, בפורומים של אל-קאעידה והמדינה האסלאמית ובפורומים של עליונות לבנה", אמר קרי סליפר, ראש ניהול איומים ב-SCN, ששלח עלון אזהרה על האיומים הללו לחבריה ב-1 במרץ.
מייקל מאסטרס, מנהל SCN, אמר שהעצה העיקרית שלו למוסדות יהודיים היא להתמקד בשמירה על סוג ההכשרה הפעילה של יורים ואבטחה פיזית "שכבתית" שעודדה כבר שנים – כולל בולארדים, סרטי חלון והגבלת גישה לציבור – תוך הגברת התקשורת עם רשויות החוק המקומיות.
עלות תמורה
אבל כל השלבים האלה יכולים לעלות בעלות גבוהה. טמפל ישראל מפרסמת את עצמה כבית הכנסת הרפורמי הגדול ביותר במדינה, עם יותר מ-3,000 משפחות, אך קהילות קטנות יותר ועמותות יהודיות יכולות להיאבק כדי להרשות לעצמה את ה-90,000 עד 160,000 דולר שזה יכול לעלות מדי שנה עבור מאבטח או מנהל חמוש.
אפילו בולארדים המותקנים כהלכה שנועדו לעצור כלי רכב יכולים לעלות אלפי דולרים ודורשים אישור ממשלתי כדי להתקין על מדרכות מחוץ לבניינים.
סקר של בתי כנסת קונסרבטיביים בשנה שעברה מצא כי רוב הקהילות העריכו תשלום נפרד לחברים עבור עלויות אבטחה, וחלקן גבו מהמשתתפים עבור אבטחה באירועי מחזור חיים כמו בר ובת מצווה.
עלויות אבטחה של מיליוני דולרים מכוסות על ידי הממשלה הפדרלית בצורה של מענקים מהמחלקה לביטחון המולדת, אך הדולרים הללו נקשרו שוב ושוב במהלך ממשל טראמפ השני. הם הוקפאו בתחילה כאמצעי חיסכון לכאורה, לפני ששוחררו חלקית ביוני האחרון לאחר הירי במוזיאון היהודי קפיטל ב-DC והתקפת השריפה בבולדר, קולורדו.
הממשל הפדרלי הוסיף לאחר מכן הגבלות על המענקים, כולל דרישה שבתי כנסת המקבלים את המימון יבטלו תוכניות גיוון וישתפו פעולה עם אכיפת ההגירה – דרישות שחלק מהקהילות ראו כבלתי נסבלות – והן שוב הוקפאו לאחר שהקונגרס לא הצליח לממן את DHS.
גארי טוגרו, יו"ר הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אמר ביום שישי כי יש לשחרר את הכספים ולהגדיל את המאגר הכולל למיליארד דולר. הוא ומנהיגים אחרים קראו גם ליותר גמישות כדי שבתי כנסת יוכלו להשתמש בהם כדי לשלם עבור יותר אבטחה בנוסף למערכות מצלמות ושיפורי תשתית פיזית.
בעוד שחלק ניכר מהשיחה על ביטחון לאחר טמפל ישראל העלה פטאליזם מסוים לפיו האיומים באלימות אנטישמית יימשכו, חלק מהמנהיגים התמקדו בערעור פשוט יותר: להרתיע את ההתקפות עצמן.
הרב ג'וש ויינברג, סגן נשיא האיחוד ליהדות רפורמית, כתב ביום שישי מאמר שכותרתו "תפסיק לירות בבתי כנסת", המתייחס לפיגוע טמפל ישראל בנוסף לאלו בקנדה ובנורווגיה.
לדבריו, בעוד המניע של התוקף של טמפל ישראל עדיין לא ברור, התקיפה שלו הרגישה כמו סימן נוסף לכך שכעס על ממשלת ישראל מופנה כלפי יהודים.
"לתקוף בתי כנסת זה לא בסדר. ואל תאשים ילדים בגיל הגן במלחמה", אמר ויינברג בראיון. "כלומר, זה לא נורא עמוק."
