עד גיל שלוש, ילדים מסוגלים להבין אחרים, "לשקף" את אלה שהם נמצאים איתם כדי לחקות ולצפות את כוונותיהם. הם מסוגלים לעשות זאת הודות לארכיטקטורה הנוירו-פונקציונלית המתוחכמת הנחוצה כדי להבין את כוונותיהם של אחרים, נוירוני המראה, שנוצרו כבר בגיל הזה.
זו תוצאה של מחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי PNASבהובלת שיתוף הפעולה בין ג'אקומו ריזולאטי מאוניברסיטת פארמה, המדען שגילה נוירוני מראה, וקבוצת המחקר שהורכבה מ-Cinzia Di Dio, Laura Miraglia, Giulia Peretti ובתיאום אנטונלה מרצ'טי, מנהלת המחלקה לפסיכולוגיה ב- אוניברסיטת קטוליקה, קמפוס מילאנו.
זהו תגלית חשובה מאוד, שכן היא מדגימה שגם בגיל כה צעיר, ילדים מצוידים במערכת ה'תהודה' המורכבת על ידי נוירוני מראה, שהם אבני הבניין שעליהן תהיה הבנה מורכבת ומנוסחת יותר של העולם החברתי. להיבנות עם פיתוח וניסיון".
אנטונלה מרצ'טי, מנהלת המחלקה לפסיכולוגיה, Università Cattolica, קמפוס מילאנו
למרות שילדים בגיל הגן מסוגלים לתכנן רצפי פעולה מוטוריים מכווני מטרה, הבנתם את כוונותיהם של אחרים העוסקים במשימות מוטוריות לא נחקרה עד כה לעומק. הקבוצה מ-Università Cattolica, יחד עם פרופסור ריזולאטי, מדדה את יכולתם של ילדים בגיל הרך לארגן רצף של פעולות מוטוריות על ידי הבנת הכוונה מאחורי שרשרת הפעולות של אדם אחר.
כדי לאמת את היכולת הזו, החוקרים מדדו את הפעלת השריר המילוהיואיד, המעורב בפתיחת הפה, בזמן שהילדים תפסו חתיכת אוכל לאכול או פיסת נייר להכניס למיכל. כאשר תפסו את המזון, הפעלת השריר המילוהיואיד החלה מספר אלפיות שניות לפני השלמת הפעולה. השריר לא הופעל כשתפס את הנייר, מה שמרמז על רצף מתוכנן של אירועים מוטוריים המתמקדים במטרת הפעולה. גם כשהילדים צפו בנסיין מבצע את אותן משימות אחיזה, השריר המילוהיואיד הופעל במהלך התבוננות במשימת האכילה. עם זאת, כפי שמסביר פרופסור Marchetti, "גילינו שהפעלת השרירים מתרחשת לאט יותר בהשוואה לילדים גדולים יותר, בני 6-9 שנים (נבדקו במחקרים קודמים), שנתמכים בהופעת תהליכים קוגניטיביים מתוחכמים יותר". לדברי המחברים, התוצאות מצביעות על כך שהבנת הכוונות המוטוריות של אחרים היא יכולת מתפתחת אצל ילדים בגיל הרך.
"לסיכום,"פרופסור מרקטי מדגיש,"הנתונים הנוכחיים מספקים תמיכה נוספת לראיות לגבי השלבים השונים של התפתחות הילד בתחום זה, בהמשכיות למחקר על תינוקות המראים התאמה מוקדמת לפעולות מוטוריות מכוונות מטרה.
בסך הכל, תוצאות אלו רלוונטיות גם מנקודת המבט של אבחון מוקדם, למשל, במקרה של ילדים עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, שכן הן יאפשרו ליישם הערכה אינסטרומנטלית פסיכופיזית של חוסר בסופו של דבר בהבנת כוונות ופגיעה אפשרית. של מבשרי יסוד לפיתוח מיומנויות חברתיות", היא מסכמת.
