סקירה זו מדגישה את התפקיד הקריטי של ubiquitination בשליטת הפונקציונליות של תאי גזע סרטניים (CSCs), ושופכת אור על יעדים טיפוליים פוטנציאליים למאבק בהתקדמות הגידול, הישנות ועמידות לתרופות. פורסם ב גנים ומחלותמאמר זה בוחן את המנגנונים המורכבים שדרכם מווסתת מערכת ubiquitin (UB) מסלולי מפתח חיוניים לתחזוקה והישרדות CSC.
Ubiquitination, שינוי בסיסי שלאחר התרגום, ממלא תפקיד מרכזי ביציבות החלבון, איתות סלולרי וביטוי גנים, במיוחד בהקשר של CSCs. הפרעה של מערכת ה- UB זוהתה ככוח מניע מאחורי טומוריגנזה וגרורות, מה שהפך אותה לתחום מכריע של מחקר לפיתוח טיפולים אנטי-סרטניים חדשים. הסקירה מתעמקת בלאגזות E3 ubiquitin, סוג מיוחד של אנזימים האחראים למיקוד חלבונים ספציפיים להשפלה, והאינטראקציה שלהם עם CSCs. ליגזות אלה, לצד Deubiquitinases, מווסתים גורמי שעתוק כמו SOX2, OCT4, KLF4 ו- C-MYC, כולם ממלאים תפקיד מכריע בחידוש עצמי של CSC ובהבחנה.
המחקר בוחן עוד יותר את יחסי הגומלין בין מסלולי האיתות של ubiquitination למסלולי איתות מפתח, כולל Notch, Wnt/β-catenin, קיפוד והיפו-יאפ, המווסתים תכונות דמויי גזע בתאים סרטניים. על ידי השפעה על מסלולים אלה, ubiquitination מופיע כמטרה טיפולית שעלולה להיות חזקה כדי לשבש את אופיו האגרסיבי של CSCs. המעורבות של מערכת ה- UB-Proteasome (UPS) בשמירה על מאפייני CSC מדגישה הזדמנות להתפתחות תרופות המתמקדת במודולציה של ליגזות ubiquitin ו- deubiquitinases כדי להשפיל או לייצב חלבונים החיוניים להישרדות CSC.
סקירה זו מדגישה את הצורך בטיפולים ממוקדים שמטרתם לנצל את הפגיעויות של מערכת ה- UB ב- CSCs. מעכבי פרוטאזום קיימים, כמו Bortezomib ו- Carfilzomib, הראו הבטחה בסרטן מסוים, אך מחקר נוסף על ליגזות E3 ספציפיות ו- Dubs יכול לסלול את הדרך לטיפולים סרטניים מדויקים ויעילים יותר. הפוטנציאל של שילוב טיפולים ממוקדים UB עם כימותרפיה מסורתית, אימונותרפיה ותרופות ממוקדות מייצג גבול חדש באסטרטגיות טיפול אונקולוגיות.
ככל שמחקרי סרטן מתקדמים, הבנת המנגנונים המולקולריים העומדים מאחורי ויסות CSC באמצעות ubiquitination מציעה תקווה חדשה לשיפור התערבויות טיפוליות. על ידי זיהוי גורמים ונתיבי רגולציה מרכזיים, סקירה זו מספקת מסגרת מקיפה לפיתוח טיפולים אנטי-סרטניים מהדור הבא, תוך סימון צעד חשוב להתגברות על הישנות סרטן ועמידות לטיפול.
