התרופה Tirzepatide שיפרה את תפקוד הכליות ואת התוצאות הקרדיווסקולריות בקרב חולים עם השמנת יתר ואי ספיקת לב עם שבריר פליטה שמורה (HFPEF) בהשוואה לפלסבו בשנה אחת, על פי מחקרים קליניים שהוצגו במפגש המדע השנתי של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה (ACC.25) ובמקביל שפורסמו במקביל במכללה האמריקאית לקרדיולוגיה (ACC.25) ובמקביל שפורסמו במקביל. Jaccו השיעור הכולל של מוות לב וכלי דם או מחמיר אי ספיקת לב, נקודת הסיום העיקרית של הניסוי, היה גבוה יותר בקרב 60% ממשתתפי המחקר שגם הם חלו במחלת כליות כרונית. עם זאת, Tirzepatide הפחית את הסיכון לנקודת הקצה הראשונית במידה דומה בקרב חולים עם מחלת כליות וללא.
בניתוח החדש של נתונים ממחקר הפסגה, החוקרים התמקדו בחולים עם השמנת יתר, מחלת כליות כרונית ו- HFPEF מכיוון שלרוב יש להם גורמי שורש אינטראקציה והם קשורים לתוצאות גרועות, מה שמצביע על צורך משמעותי לא מסופק.
יחסי הגומלין של שלושת התנאים הללו מזהה אוכלוסיית מטופלים כסיכון גבוה במיוחד, מה שאומר שמדובר באוכלוסיית חולים הזקוקה במיוחד לטיפולים העובדים. תרופה זו משפרת את תפקוד הכליות, השמנת יתר ותוצאות HFPEF, ובכך משפרת את שלושת האלמנטים המקיימים אינטראקציה ליצירת תסמונת זו. "
מילטון פקר, MD, מלומד מכובד במדעי הלב וכלי הדם במרכז הרפואי באוניברסיטת ביילור בדאלאס ובמחבר הראשון של המחקר
HFPEF מתרחש כאשר שריר הלב לא יכול להגדיל מספיק בכדי להכיל את הדם שהוא מקבל, וגורם ללחץ בלב להיות מוגבה. מחלת כליות כרונית מתרחשת כאשר הכליות אינן מסננות פסולת מהדם כפי שצריך, מה שמוביל להצטברות רעלים. שניהם תנאים כרוניים המחמירים בהדרגה לאורך זמן.
Tirzepatide מכוון לשני קולטנים על מנת לכווץ תאי שומן ולהפחית את ההשפעות שיש לתאי שומן מוגדלים על בריאות הלב והכליות. התרופה מאושרת על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני לטיפול בהשמנת יתר באמצעות השפעותיה על ירידה במשקל, כמו גם לטיפול בסוכרת מסוג 2 באמצעות השפעתה על רמות הסוכר בדם. מחקרים קודמים הראו כי שיפור בתפקוד הכליות עם תרופות אחרות באותה מעמד, אולם ניסוי זה הוא הראשון להעריך את ההשפעה של טירזפטיד על התוצאות הכליות והקרדיווסקולריות אצל אנשים עם השמנת יתר, מחלת כליות כרונית ו- HFPEF, שלישיית מצבים שהוערכו כי הם משפיעים על כ -2 מיליון עד 3 מיליון מבוגרים בארה"ב.
ניסוי הפסגה רשם 731 חולים עם HFPEF ומדד מסת גוף של 30 מ '2/ק"ג ומעלה. כ- 60% ממשתתפי המחקר חלו גם במחלת כליות כרונית. מחציתם הוטלו באופן אקראי לקבל את טירזפטיד ומחציתם קיבלו פלצבו. לא חולים ולא הקלינאים שלהם היו מודעים לאילו משטר הם הוטלו.
בשנה אחת, חולים הנוטלים את טירזפטיד היו בעלי שיעור נמוך של 38% של מוות קרדיווסקולרי או החמירו אי ספיקת לב (מוגדר כהחמרה של תסמיני אי ספיקת לב בנוסף לאשפוז או להתעצמות תרופות משתנות) בהשוואה לקבוצת הפלצבו. למשתתפים שלקחו את טירזפטיד היה גם ציון סיכום קליני בממוצע קנזס סיטי קרדיומיופתיה (KCCQ-CSS) בהשוואה לקבוצת הפלצבו, והראו שיפור משמעותי מבחינת נקודת הסיום הראשונית השנייה של המחקר, מדד לחומרת אי ספיקת הלב.
בשני נקודות הקצה הראשוניות הללו, החוקרים צפו בשיפור דומה עם טירזפטטיד בקרב חולים עם וללא מחלת כליות כרונית. בסך הכל, משתתפים עם מחלת כליות כרונית התמודדו עם תוצאות גרועות יותר במדדים מרובים בהשוואה למשתתפים ללא מחלת כליות כרונית, חוו תסמינים חמורים יותר של אי ספיקת לב בממוצע ורואים פי שניים מהסיכון להחמיר אי ספיקת לב במהלך המחקר.
החוקרים השתמשו בשתי אסטרטגיות להערכת תפקוד הכליות, מדידת קריאטינין וציסטטין C בגובה 12, 24 ו 52 שבועות. בסופו של דבר, המשתתפים הנוטלים את טירזפטיד הראו שיפורים משמעותיים על פני אלו המביאים פלצבו מבחינת שני סמני תפקוד הכליות, אם כי התוצאות הראו דפוסים שונים לאורך זמן ובקרב קבוצות חולים שונות.
"מרבית החולים עם השמנת יתר הסובלים מ- HFPEF ומחלת כליות כרונית אינם מקבלים טיפול יעיל", אמר פקר. "שמחנו מאוד לראות את השיפור בתפקוד הכליות, שהקביל את ההשפעות החיוביות על הלב ועל השמנת יתר."
החוקרים אמרו כי רמות קריאטינין וגם ציסטטין C יכולות להיות מושפעות מגורמים כמו השמנת יתר ומסת שריר השלד. למרות המפגש הפוטנציאלי הזה, ההסכם בין שתי המדידות מבחינת כיוון השינוי בין קבוצות המחקר מציע אישור להשפעה החיובית של טירזפטד על תפקוד הכליות, אמר פקר.
החוקרים מתכננים להמשיך ולנתח נתונים ממחקר הפסגה לקבלת תובנות נוספות על המנגנונים המולקולריים התורמים למשחק הגומלין בין השמנת יתר, מחלת כליות ואי ספיקת לב.
המחקר מומן על ידי אלי לילי והחברה.
מחקר זה פורסם במקביל באופן מקוון Jacc בזמן המצגת.
