Tirzepatide, תרופה חדשה להורדת משקל הניתנת להזרקה בשם המסחרי Zepbound, הפחיתה את הסיכון לסוכרת בחולים עם השמנת יתר וטרום סוכרת ביותר מ-90% על פני תקופה של שלוש שנים, בהשוואה לפלצבו, על פי תוצאות מחקר חדש. בראשות חוקרים ב-Wil Cornell Medicine, New York-Presbyterian, Yale School of Medicine ומוסדות נוספים.
המחקר, שפורסם ב-13 בנובמבר ב-New England Journal of Medicine, היה המשך לאחד מניסויי ה-tirzepatide הראשונים בחסות אלי לילי, ניסוי SURMOUNT-1 בן 72 השבועות, שתמך באישור ה-FDA של התרופה הניתנת להזרקה לסוכרת. ומאוחר יותר השמנת יתר. התוצאות החדשות מראות כי לאחר 176 שבועות של טיפול, רק 1.3% מהחולים שהיו גם שמנים וגם טרום סוכרת, ונטלו את התרופה בכל אחת משלוש מנות, התקדמו לסוכרת מסוג 2, בהשוואה ל-13.3% מהחולים שנטלו פלצבו.
"תוצאות אלו מראות שניתן למנוע סוכרת מסוג 2, אפילו באנשים שנמצאים על סף שלה, על ידי שימוש בתרופה הגורמת לירידה במשקל", אמר מחבר המחקר ד"ר לואיס ארון, פרופסור סנפורד איי וייל מחקר מטבולי ומנהל המרכז המקיף לבקרת משקל, המהווה חלק מהחטיבה לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם ב-Weill Cornell Medicine.
תת-קבוצה של חולי המחקר טופלו ב-Weill Cornell Medicine, שם עבדו ד"ר ארון ועמיתיו במשך עשרות שנים לקידום הרעיון של השמנת יתר – הגורם העיקרי לסוכרת מסוג 2 – כמחלה הניתנת לטיפול.
טירזפטיד שייכת לסוג חדש רחב של תרופות המדמות הורמונים מעוררי תזונה, המסייעות לחולים לרדת במשקל משמעותית ולשפר את השליטה ברמת הסוכר בדם. התרופות פועלות, לפחות חלקית, על ידי הפעלת קולטן אחד או מרובים בכל הגוף, כולל פפטיד 1 דמוי גלוקגון (GLP-1) וקולטני פפטיד אינסולוטרופי (GIP) תלויי גלוקוז בתאים במוח, בלבלב ובמקומות אחרים. Tirzepatide מפעיל גם GLP-1 וגם GIP, מה שמוביל לירידה גדולה יותר במשקל ולפחות תופעות לוואי מאשר תרכובות GLP-1 ישנות יותר לבד. ההשפעה הכוללת של התרופה היא לקדם תחושת מלאות או "שובע", מה שמפחית את הרצון לאוכל ולהגביר את הפרשת האינסולין, המפחית את רמות הגלוקוז בדם.
ניסוי SURMOUNT-1 מצא בתחילה שחולים עם השמנת יתר שנטלו טירזפטיד במשך 72 שבועות איבדו 15% עד 22.5% ממשקלם ההתחלתי, בממוצע, בהתאם למינון, וכן ראו ירידה ממוצעת משמעותית ברמות ההמוגלובין המסוכרר שלהם, הידוע. כרמות A1c, מדד סטנדרטי לשליטה בסוכר בדם. המחקר החדש התמקד ב-1,032 מהחולים הללו שסבלו מלכתחילה מהשמנת יתר וטרום סוכרת – מצב מבשר לסוכרת שבו רמות A1c הן מעל הנורמליות אך מתחת לסף הסוכרת.
המחקר מצא כי לאחר 176 שבועות, רק 10 חולים שטופלו בטירספטיד התקדמו לסוכרת, המהווה ירידה של כ-93% בסיכון בהשוואה לקבוצת הפלצבו. ליותר מ-90% מהמטופלים ב-tirzepatide היו רמות A1c תקינות לאחר 176 שבועות, לעומת 59% מהחולים שטופלו בפלסבו.
הניסוי לא חשף בעיות בטיחות חדשות; תופעות הלוואי השכיחות ביותר במערכת העיכול כגון בחילות והקאות פחתו ככל שהניסוי נמשך, מה שמצביע על כך ששימוש ארוך טווח ב-tirzepatide הוא נסבל יחסית. ניתוח מעקב, 17 שבועות לאחר הפסקת הטיפול, מצא עליות מתונות במשקל וברמות A1c, שהחזירו חלק מהמטופלים לטווחי טרום סוכרת וסוכרת, והדגישו את הצורך הסביר בטיפול כרוני.
התוצאות מצביעות על האפשרות שהתרופה יכולה להפוך ביום מן הימים לטיפול המאושר הראשון בטרום סוכרת, אמר ד"ר ארון, שהוא גם רופא פנימי המתמחה בסוכרת והשמנת יתר במרכז הרפואי ניו-יורק-פרסביטריאן/ווייל קורנל.
חשבו על ההשפעה שיכולה להיות לסוגים אלה של תרופות להרזיה במניעת לא רק סוכרת אלא גם סיבוכים נפוצים אחרים הקשורים לסוכרת כמו מחלות לב, מחלות כבד וכליות, דום נשימה בשינה, דלקת פרקים ועוד".
ד"ר לואיס ארון, מחבר המחקר
עם הזמן, הטיפול בהשמנת יתר עשוי להפוך לטיפול קו ראשון, ונפוץ יותר מטיפול בלחץ דם גבוה או כולסטרול.
