מחקר ארוך טווח חושף כיצד tirzepatide לא רק מקטין משקל אלא גם מקצץ בסיכון לסוכרת בקרב אנשים עם טרום סוכרת, מה שמדגיש התקדמות משמעותית בטיפול בהשמנת יתר ובסוכרת.
מחקר: טירזפטיד לטיפול בהשמנת יתר ומניעת סוכרת. קרדיט תמונה: סוזן טאקר / Shutterstock
בניסוי אקראי מבוקר שלב 3 שפורסם ב-New England Journal of Medicine, חוקרים חקרו את ההשפעות של tirzepatide על הפחתת משקל ומניעת סוכרת אצל אנשים עם השמנת יתר וטרום סוכרת. הם מצאו ש-tirzepatide הוביל לירידה משמעותית במשקל והפחית משמעותית את ההתקדמות לסוכרת מסוג 2 (T2D) בטווח הארוך בהשוואה לפלצבו, כאשר תופעות לוואי קלות עד בינוניות של מערכת העיכול מתרחשות בעיקר במהלך שלב העלאת המינון הראשוני.
רֶקַע
השמנת יתר, המשפיעה על כמעט מיליארד אנשים ברחבי העולם, קשורה קשר הדוק לטרום סוכרת, מה שמעלה את הסיכון לכל החיים לפתח T2D עד 70%. השמנת יתר, מחלה נוירואנדוקרינית כרונית, מחמירה את התנגודת לאינסולין ותפקוד לקוי של תאי בטא הלבלב, ומזינה את התקדמות הסוכרת.
גישות מוקדמות יותר התמקדו בדחיית הופעת סוכרת באמצעות שינויים באורח החיים, תרופות או ניתוח בריאטרי. טיפולים תרופתיים חדשים יותר כמו tirzepatide, המכוונים הן להשמנה והן לרמות סוכר חריגות בדם, מראים יתרונות מבטיחים.
Tirzepatide, פוליפפטיד כפול אינסולין-תלוי גלוקוז (GIP) ואגוניסט קולטן דמוי פפטיד-1 (GLP-1) ידוע כמשפר את הרגישות לאינסולין ומשפר את הפרשת האינסולין תלוי-הגלוקוז, מה שעשוי לשפר את האיזון המטבולי.
מינהל המזון והתרופות (FDA) וסוכנות התרופות האירופית (EMA) אישרו tirzepatide לירידה במשקל ולבקרה גליקמית.
בניסוי SURMOUNT-1, מינון של 15 מ"ג עזר למשתתפים לאבד מעל 20% ממשקל הגוף ב-72 שבועות עם ירידה ניכרת בהמוגלובין מסוכרר (HbA1c). במאמר הנוכחי, החוקרים דיווחו על תוצאות הבטיחות והיעילות של tirzepatide לשלוש שנים במשתתפים עם השמנת יתר וסוכרת מוקדמת.
לגבי המחקר
מחקר SURMOUNT-1 היה מחקר גדול, שלב 3, כפול סמיות, בינלאומי, אקראי, מבוקר פלצבו, שהעריך את הבטיחות והיעילות של טירזפטיד באנשים עם השמנת יתר, תוך התמקדות באלה עם טרום סוכרת. סך של 1,032 משתתפים חולקו אקראית לטיפול ב-tirzepatide או פלצבו למשך 176 שבועות, ולאחר מכן תקופת הפסקה של 17 שבועות מהטיפול. זה הסתכם למשך לימוד כולל של 193 שבועות.
למשתתפים מתאימים היה אינדקס מסת גוף של לפחות 30 ק"ג/מ"ר (או לפחות 27 ק"ג/מ"ר עם מצב הקשור להשמנה) ואושרו כסובלים מקדם סוכרת. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבל מינונים של טירזפטיד במינונים של 5 מ"ג (n=247), 10 מ"ג (n=262), או 15 מ"ג (n=253), או פלצבו (n=270), עם זריקות תת עוריות שבועיות.
כל הקבוצות קיבלו גם התערבויות באורח חיים, כולל ייעוץ תזונתי ויעד של 150 דקות של פעילות גופנית שבועית. כ-65.6% מהמשתתפים השלימו את המחקר, ו-64.1% דבקו בטיפול או במשטר הפלצבו.
התוצאה העיקרית בניתוח הייתה אחוז השינוי במשקל הגוף ומניעת הופעת סוכרת עד שבוע 176, עם מעקב עד שבוע 193. מצב גליקמי, לחץ דם, רמות שומנים ואיכות חיים הוערכו באופן קבוע.
הערכות בטיחות כללו ניטור תופעות לוואי, כאשר גם תוצאות קודמות של 72 שבועות התייחסו. שיטות סטטיסטיות כללו ניתוח כוונה לטיפול, משטר טיפול ואומדני יעילות, ניתוח תיווך פוסט-הוק וניתוח רגישות.
תוצאות ודיון
על פי המחקר, טירזפטיד מפחית משמעותית את משקל הגוף ואת הסיכון להתקדמות ל-T2D. בשבוע 176, טירזפטיד הביא להפחתה ממוצעת במשקל של 12.3% במינון של 5 מ"ג, 18.7% במינון של 10 מ"ג ו-19.7% במינון של 15 מ"ג, בהשוואה לירידה של 1.3% בקבוצת הפלצבו .
Tirzepatide גם הפחית משמעותית את הופעת ה-T2D, כאשר רק 1.3% מהמשתתפים בקבוצות הטיפול פיתחו T2D לעומת 13.3% בקבוצת הפלצבו (יחס סיכון = 0.07, P <0.001).
למשתתפים שקיבלו טירזפטיד היו גם שיעורים גבוהים יותר של חזרה לרמות סוכר נורמליות בדם, כאשר 89.9% מאלו שקיבלו מינון של 5 מ"ג השיגו רמות סוכר תקינות בשבוע 176, בהשוואה ל-58.9% מהמשתתפים בפלסבו.
יתרה מכך, נמצא כי הפחתה במשקל תורמת למניעת סוכרת, כאשר 38.9% עד 55.2% מהירידה בסיכון לסוכרת מתווכת באמצעות ירידה במשקל.
במהלך תקופת המעקב של 17 שבועות ללא טיפול, נצפתה עלייה במשקל בקבוצות ה-tirzepatide, עם עלייה ממוצעת משוערת של 7%; עם זאת, הסיכון ל-T2D נשאר נמוך משמעותית מאשר בקבוצת הפלצבו (P <0.001).
Tirzepatide שיפר גם גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים אחרים, כולל היקף מותניים, לחץ דם ורמות שומנים, ומדדי איכות חיים משופרים, כפי שצוין על ידי ציונים גבוהים יותר בסולם SF-36 ו-IWQOL-Lite.
תופעות הלוואי היו בעיקר מערכת העיכול, כולל בחילות, עצירות ושלשולים. תופעות לוואי חמורות דווחו על ידי 135 משתתפים בקבוצת ה-tirzepatide ו-32 משתתפים בקבוצת הפלצבו, כולל מקרי מוות, דלקת הלבלב, cholelithiasis ו-cholecystitis.
הניסוי מתחזק על ידי משך הזמן הארוך שלו, גודל המדגם הגדול, קריטריונים מחמירים לטרום סוכרת והערכה קפדנית של הופעת סוכרת תוך שימוש בסטנדרטים של האגודה האמריקאית לסוכרת. עם זאת, הניסוי מוגבל על ידי שחיקה של המשתתפים, במיוחד בקבוצת הפלצבו, שייתכן שהושפעה מתכנון השלב הראשוני בן 72 השבועות של המחקר.
מַסְקָנָה
לסיכום, הניסוי מראה שטיפול ב-tirzepatide יכול להוביל לירידה מתמשכת במשקל ולהפחית משמעותית את הסיכון להתקדמות ל-T2D בהשוואה לפלצבו. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של טירזפטיד כטיפול יעיל לטווח ארוך למניעת T2D באנשים עם השמנת יתר וטרום סוכרת.
