Silent Hill: Townfall משיג את מה שרק משחקי האימה הטובים ביותר יכולים. זה עבד לאט לאט לתוך הנפש שלי. גם כשלא שיחקתי, חלק מתת המודע שלי נשאר לכוד בסביבה העיר המרוחקת של המשחק. כמו הגיבור שלה, הרגשתי רדוף מהניסיון שלי.
זו אחת מחוויות המשחק הכי אינטנסיביות ומטרידות שחוויתי בדור הזה, ואני אומר את זה כמחמאה ענקית. Silent Hill: f של השנה שעברה פתחה את הזיכיון עם תפאורה חדשה (כפרית של שנות ה-60 של יפן) ומשחקיות מרעננת. זה סימן שסיילנט היל מתרחבת. Silent Hill: Townfall מממש את הפוטנציאל הזה במלואו. הוא מספק אימה הישרדותית שהיא ללא ספק Silent Hill אבל לא דומה לשום דבר בסדרה קודם לכן.
Townfall הוא המשחק החדש והטוב ביותר של Silent Hill מאז Silent Hill 2 האגדי של 2001 – בהנחה שאתה לא סופר את הגרסה המחודשת של 2024 כמשחק "חדש" לחלוטין. הסיפור והתפאורה שלו מעוצבים בצורה מופתית, נקודת המבט שלו בגוף ראשון חיונית לחוויה, החידות שלו מצוינות (בעיקר), והמפגשים עם האויב רעדו את אצבעותיי על הבקר שלי.
אהבתי כמעט כל רגע בזמן שלי עם Silent Hill: Townfall, ובין אם אתה מעריץ ותיק או עושה את הצעדים הראשונים שלך לתוך הסדרה, אתה חוֹבָה לשחק בו. רוצים לדעת עוד על אילו רגעים מצמררים מחכים? המשך לקרוא לסקירת Silent Hill: Townfall המלאה שלי…
Silent Hill: Townfall: The Basics
- מה זה? Silent Hill Townfall הוא אימה הישרדותית מגוף ראשון. אתה משחק אדם בשם סיימון חוקר עיירה סקוטית נידחת בשנת 1996. המשימה שלך היא לשרוד מספיק זמן כדי לחשוף את המסתורין המפחיד שלה.
- למי זה מיועד? כל מי שמחפש חווית אימה מורטת עצבים באמת, כמו גם שחקנים שנהנים ממשחק עם סיפור חזק ותחושת אווירה מהטובה בכיתה.
- מה המחיר? Silent Hill: Townfall עולה 49 דולר באמזון. לחלופין, אתה יכול לקבל את המהדורה הדיגיטלית דלוקס ב-$59 עם תלבושת בונוס לסיימון וגישה לאפליקציית ספר אמנות ופסקול דיגיטלי.
- איזה עוד משחקים יצר המפתח? Silent Hill: Townfall הוא שיתוף פעולה בין Konami, Annapurna Interactive והמפתח Screen Burn; האחרון עשה את משחק ההרפתקאות האינדי Observation.
- לאיזה משחקים זה דומה? Silent Hill: Townfall לוקח השראה מהעבר של הזיכיון, מעורבב עם אהובי אימה מודרניים כמו Alien: Isolation ואלמנטים מהכותרים המודרניים של Resident Evil.
עיר חדשה, אותו טרור
בדומה ל-Silent Hill 2, Silent Hill: Townfall נפתח בקול חסר גוף שמתנגן מעל קטע מבוא של סצנה. זה היה יעיל ב-2001, וזה לא פחות חזק ב-2026. עד שניתנה לי שליטה, העניין שלי עורר, ורציתי לפענח את הסיפור.
ב-Townfall, אתה משחק את סיימון אורדל, אמריקאי ששוטף את רציף העיירה הסקוטית הנידחת (הפיקטיבית) סנט אמיליה. המיקום המבודד עטוף בערפל סמיך ונראה נטוש. בעוד סיימון מאמין שהוא מעולם לא היה בסנט אמיליה לפני כן, הוא מתעצבן כשהוא מוצא רמזים המעידים על קשר נשכח למקום.
על פני השטח, מדובר בהגדרה בטוחה אך חזקה למשחק אימה. סיימון פועל בתחילה כפונדקאית שחקן. בדומה לשחקן, סיימון הוא זר בתפאורה, ולכן ביחד, אתם מנסים לפענח את התעלומות שלו. הסיפור בהחלט נשען בכבדות על הרמזים הנסתרים במערכה הראשונה שלו, אבל לקראת הסוף התמונה המלאה מתבהרת, והתשובות מוגשות.
אחד ממרכיבי הסיפור המסקרנים ביותר הוא כיצד עברו של סיימון שזור בשני תושבים, זואי וסימון. נראה ששניהם מכירים את סיימון, אך הוא אינו זוכר אותם כלל. האופן שבו שלוש נקודות המבט הללו מתחברות בחלק האחרון של המשחק מספק מאוד.
הערכתי מאוד את האופן שבו טאונפול מגדיר שורה של שאלות בשעות המוקדמות שלה, ואז מספק פתרון נחרץ לקראת הסוף. זה לא משאיר שחקנים מתוסכלים עם יותר מדי שרשורים לא פתורים, אבל עדיין משאיר חתיכות מגרות פתוחות לפרשנות שלך.
סכנה בכל פינה
תוך זמן קצר, סיימון מגלה שסנט אמיליה היא ממש לא עיר רפאים, ובמקום זאת הייתה שורצת בכל מיני מפלצות נוראיות דמויות אדם. למרבה הצער, היצורים האלה בדרך כלל עומדים בדרכו, אז ניווט סביב אויבים אלה הוא עמוד משחק מרכזי.
"הילחם או ברח" הוא עיקרון קריטי של מפגשי אויב ב-Silent Hill: Townfall. יש לך גישה לכמה כלי נשק מאולתרים – קרש עץ וצינור מתכת – ובסופו של דבר אתה פותח כלי נשק. אבל כפי שממליצה הנחיה על המסך, התגנבות היא בדרך כלל האפשרות הטובה ביותר.
כדי להקל על ההזדחלות האיטיות סביב אויביך, ניתנת לך מכשיר כף יד CRT, שהוא המפתח לכל מרכיב במשחק. ניתן לכוון את הטלוויזיה הניידת הזו כדי לסמן אויבים בצג ה-low-fi שלה ויכולה גם לקלוט אותות שפותחים את פרטי הסיפור המעורפלים. זה גם נדרש כדי לפתור כמה מהחידות הלא ברורות יותר של המשחק.
לשחק ב-Silent Hill: Townfall מרגיש מאוד מזכיר את Alien: Isolation מכיוון שאתה תמיד משתמש ב-CRT שלך כדי לבדוק אם יצור מגיע אלייך. יש אפילו מפלצת מעוותת במיוחד שמופיעה ברגעים ספציפיים שאי אפשר להרוג אותה, אז כשהן מופיעות, כדאי להסתתר ולקוות שלא יראו אותך.
שיחק על הגדרת הקושי הרגיל, Silent Hill: Townfall הוא אינטנסיבי ביותר. לאויבים יש כוחות זיהוי חדים, כך שאם לא תיזהר ותנוע מאוד לאט, יזהה אותך, וסימון לא יכול לסבול הרבה מכות לפני שהוא נכנע לפציעותיו. למרבה המזל, אזורים בטוחים ותחנות שמירה ממוקמים בנדיבות רבה, כך שכשל לעולם לא מחזיר אותך רחוק מאוד.
כאשר אתה מבחין, אתה יכול לרוץ או לעמוד על שלך. כאן קרב התגרה המגושם של המשחק נכנס לפוקוס, מה שהופך את הלחימה למעט מעצבנת. הדברים נעשו קלים יותר ברגע שיש לך גישה לאקדח, שיכול להפיל אויבים במהירות, אבל הפשרה שלו היא שהוא עושה הרבה רעש, אז זה יותר מוצא אחרון. לעתים קרובות אני בוחר לטעון מחדש שמירה כאשר אני מזהה במקום להילחם.
שימו לב היטב
כמו ערכים קודמים של Silent Hill ומשחקי Resident Evil הטובים ביותר, Townfall מפיל אותך באופן קבוע לאזורים פתוחים שאתה פותח באיטיות כשאתה מוצא חפצים, מפתחות וציוד חדש.
זו נוסחה קלאסית מסיבה מסוימת, ולמרות שצריך לחקור, נניח, בלוק רחוב כדי למצוא שלושה חלקים של מתקן שיפתח שער גדול זה קצת לא הגיוני, זה מאוד מתגמל להתחיל עם מפה מכוסה באייקוני דלת נעולה ואז לאט לפתוח אותם באמצעות חקירה.
באופן טבעי, פאזלים סביבתיים נזרקים לתערובת בקליפ יציב, ולרוב הם מצוינים. חלקם באמת מאתגרים אותך להסתכל מקרוב על הסביבה שלך. אתה עלול להיות המום לרגע, אבל בסופו של דבר חידות מגיעות לשיא ברגע מרגש שבו הכל מתחבר, וזה תמיד שווה את הזמן המושקע בהבנתם.
החידות הטובות ביותר מערבבות פתרון בעיות עם חקר ולחימה, כמו אחת שבה אתה צריך לאתר סדרה של שקיות דם ולסדר אותן בסדר הנכון כדי לעקוף דלת נעולה, או רצף בית חולים מפחיד, שעשוי להיות רק החלק הטוב ביותר של המשחק.
לצערי, אני לא יכול לומר שכל החידות מנצחות. היה אחד בשלב האחרון של המשחק שהוא כל כך מפותל ומוסבר בצורה גרועה שחששתי שאולי לעולם לא יפתור אותו. מסתבר שהמשחק שלי היה תקלה, מה שהופך אותו לבלתי אפשרי. אבל גם כאשר טעינה מחדש תיקנה את הבעיה הזו, עדיין מצאתי שהפאזל הוא רגע נדיר שבו Townfall מתקרב.
מפחיד אבל מהמם לחלוטין
למשחק עמוס כל כך במראות מטרידים, Silent Hill: Townfall עדיין מהמם לחלוטין.
בתור יליד בריטניה, קיבלתי בעיטה אמיתית מהמחויבות של Screen Burn ליצור נתח אמין של בריטניה הגדולה של שנות ה-90. אני חושד שאהיה שחקן נדיר שבילה כמה דקות מוצקות רק בהתפעלות מהאופן המושלם שהמפתח שיכפל כספומט בבריטניה ואת קופסאות הטלפון המכוערות מהבית שלנו.
מבחינה גרפית, המשחק נראה כמעט פוטוריאליסטי לפעמים, מה שרק מביא את האימה למיקוד חד יותר, ועיצוב הסאונד מדהים. לשחק עם אוזניות כדי לשמוע כל יללה או צווחה מצמררת מרחוק זה חובה. הכל מתחבר ליצירת אווירה מעיקה מאוד. בכמה נקודות, חלק ממני היה כל כך מבוהל עד ששקלתי לעצור לרגע כדי לתת לפחד להתפוגג לפני שלחצתי.
Townfall גם מסמן את המשחק המלא הראשון של Silent Hill ששוחק מנקודת מבט מגוף ראשון, ולמרות שההחלטה הייתה שנויה במחלוקת עם כמה מעריצים, היא חיונית מאוד לתחושה הכללית של המשחק. לראות את המשחק דרך עיניו של סיימון מושך אותך פנימה וגורם לסנט אמיליה להרגיש אפילו יותר מאיים. Townfall תהיה חווית אימה חלשה יותר אם תשחק בגוף שלישי.
הדבר היחיד שמבלבל במעורפל את המצגת המדהימה אחרת הוא כמה שיהוקים טכניים מטרידים. אלה כוללים ירידה בקצב הפריימים ברגעי הקרב הקדחתניים יותר, ובמהלך סצנת חיתוך מרכזית, מסך שחור. שלא לדבר על הבאג שהוזכר לעיל שהפך פאזל לבלתי פתיר. רציתי להזכיר את זה שוב, מכיוון שהפאזל המסוים הזה יכול ללכת לעזאזל!
Silent Hill: סקירת Townfall: פסק דין
Silent Hill: Townfall מציע את כל מה שאני רוצה ממשחק אימה הישרדותי. הסיפור והתפאורה שלו משתלבים יפה, מפגשי אויב תמיד מרגשים את הלב שלך, וזה פינוק ויזואלי – גם כאשר הוא מציג תמונות מטרידות בפרטים מדהימים. בנוסף, הוא מציע חמישה סיומים שונים, שניים ניתנים לפתיחה רק ב-New Game+, מה שנותן לך סיבה לחזור לסנט אמיליה.
Silent Hill נחשבה פעם לסדרת האימה המובילה של משחקי הווידאו, ולמרות שהיא איבדה את דרכה במהדורות הבאות ואף נראתה נטושה בשלב מסוים, Silent Hill: Townfall מחזירה אותה למפת האימה. תיזהר, Resident Evil, היריבה הוותיקה שלך באמת חזרה.
