מחקר מגלה כיצד סמגלוטייד לא רק מסייע בירידה במשקל אלא גם מציע הגנה מפתיעה מפני זיהומים חמורים, כולל COVID-19, באוכלוסיות בסיכון.
מחקר: השפעת Semaglutide על תמותה ומוות הקשורים ל-COVID-19: ניתוח מניסוי SELECT. קרדיט תמונה: MillaF / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה ב כתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיהחוקרים העריכו את ההשפעות של semaglutide על תמותה.
מגיפת ההשמנה הובילה לעלייה עולמית בסיבוכים הקשורים להשמנה. חוץ מזה, השמנת יתר קשורה לסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה באוכלוסיות. זה מחמיר גורמי סיכון קרדיווסקולריים (CV) שונים ומהווה, כשלעצמו, גורם סיכון עצמאי לתמותה קורות חיים. שיפור התמותה הקשורה בהשמנה הוא מאתגר מכיוון שפחות התערבויות מניבות ירידה משמעותית מבחינה קלינית, בטוחה ומתמשכת.
בעוד שמחקרים תצפיתיים מדווחים על קשר בין ניתוח בריאטרי או ירידה מכוונת במשקל ותמותה מופחתת, אין ניסויים קליניים אקראיים הראו שטיפולי הרזיה מגבירים את תוצאות ה-CV. מחקר ה-Semaglutide Effects on CV Outcomes בחולים עם השמנת יתר או עודף משקל (SELECT) מצא ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור התמותה מכל הסיבות בקרב חולים שקיבלו Semaglutide בהשוואה למקבלי פלצבו.
חוץ מזה, semaglutide גם הפחית את נקודת הסיום המרוכבת העיקרית (מוות של קורות חיים, אוטם שריר הלב לא קטלני או שבץ לא קטלני). עם זאת, חשוב לציין שההפחתה במקרי מוות קורות חיים לא הגיעה לסף שנקבע מראש למובהקות סטטיסטית, כלומר יש לראות בניתוחים הבאים כמייצרים השערות ולא כמאשר.
מגיפת מחלת הנגיף 2019 (COVID-19) פרצה לאחר תחילת ניסוי ה-SELECT. התקופות החמורות ביותר של COVID-19 היו במקביל לניסוי, ובכך אפשרו לחקור את ההשפעות של COVID-19 בחולים בסיכון לסיבוכים ותמותה של COVID-19 והאם סמאגלוטיד יכול לשנות את הסיכון.
לגבי המחקר
במחקר הנוכחי, החוקרים העריכו את ההשפעות של semaglutide על CV, non-CV ותמותה מכל הסיבות. ניסוי SELECT בדק את ה-Semaglutide בהפחתת הסיכון לנקודת הסיום המרוכבת העיקרית ב-17,604 חולים עם עודף משקל/השמנה ומחלת CV אך ללא סוכרת. המשתתפים המתאימים היו בני ≥ 45 והיה להם אינדקס מסת גוף (BMI) ≥ 27 ק"ג/מ"ר2 ומחלת CV (מחלת עורקים היקפית סימפטומטית, אוטם שריר הלב או שבץ קודם).
המטופלים חולקו באקראי לקבלת 2.4 מ"ג semaglutide או פלצבו פעם בשבוע במשך 16 שבועות. האקראי התרחש בין אוקטובר 2018 למרץ 2021, ובכך חופפה לתקופות COVID-19. המחקר הנוכחי העריך את ההשפעות של semaglutide על מוות מכל סיבה, מוות ללא קורות חיים ומוות מ-COVID-19.
ועדה לאירועים קליניים בחנה באופן עצמאי מקרי מוות כדי לקבוע את הסיבה. ניסוי SELECT אסף מידע קליני על טיפול ב-COVID-19, תוצאות ומוות זמן קצר לאחר תחילת המגיפה. תוצאות הזמן לאירוע נבדקו באמצעות יחסי סיכונים שנאמדו ממודל סיכונים פרופורציונליים של Cox. עם זאת, חיוני להכיר בכך שסיכונים מתחרים, כגון מוות ללא קורות חיים במהלך המגיפה, יכלו להשפיע על ההשפעות הנצפות על שיעורי התמותה של קורות חיים, שכן מקרי מוות שאינם קורים חיים עשויים "התחרו" עם מקרי מוות קורי חיים כגורמים לתמותה. המחקר השתמש באומדן Aalen-Johansen כדי להסביר את הסיכונים המתחרים הללו, וזה מדויק יותר משיטות מסורתיות בתרחישים כאלה.
ממצאים
בניסוי SELECT, 833 מקרי מוות התרחשו בחציון של 3.3 שנות מעקב. מתוכם, 58% היו מקרי מוות קורי חיים, ו-42% היו מקרי מוות שאינם קורים חיים. שיעורים נמוכים יותר של מוות מכל הסיבות, מוות ללא קורות חיים ותמותה קורבית תועדו בקרב מקבלי סמגלוטייד מאשר בקבוצת הפלצבו. עם זאת, חשוב לציין שהשיעור הנמוך יותר של מוות ללא קורי חיים עם סמגלוטיד נבע במידה רבה מפחות מקרי מוות הקשורים לזיהום, במיוחד אלה הנובעים מ-COVID-19, ולא מירידה רחבה בכל גורמי המוות שאינם קורים חיים.
באופן כללי, שיעורי תמותה נמוכים באופן עקבי בקבוצת ה-Semaglutide על פני תת-קבוצות (גיל, גזע, מין, אי ספיקת לב, תפקוד כליות) בהשוואה לנבדקי פלצבו.
יש לציין כי הייתה מגמה להשפעה גבוהה יותר של טיפול עם Semaglutide בחולים עם רמות המוגלובין מסוכרר של ≥ 6% ללא קורת חיים ומוות מכל הסיבות בהשוואה לפלסבו. הגורם השכיח ביותר למוות קורי חיים היה מוות לבבי פתאומי. זיהומים וממאירות היו הגורמים השכיחים ביותר למוות ללא קורות חיים. בסך הכל, 24.2% מהחולים דיווחו על אבחנה של COVID-19.
Semaglutide לא הפחית את מספר החולים עם COVID-19 בהשוואה לפלסבו. עם זאת, בקרב חולים עם COVID-19, לפחות מקבלי סמגלוטייד היו תופעות לוואי חמורות הקשורות ל-COVID-19. מטופלים עם COVID-19 היו בסבירות גבוהה יותר לסיבת מוות שאינה קורית חיים. עם זאת, נצפה קשר הפוך אצל אלה ללא COVID-19. המחקר הדגיש כי ייתכן שהדפוס הבלתי צפוי הזה נובע מהנסיבות הייחודיות של המגיפה, שהגדילו את הבולטות של מקרי מוות שאינם קורות חיים כסיכונים מתחרים.
במהלך הניסוי, דווחו 137 מקרי מוות ללא קורות חיים בקרב אלו עם COVID-19. פחות מקרי מוות נקבעו כקשורים ל-COVID-19 בזרוע הסמגלוטיידים. מבחינה מספרית, פחות מקרי מוות התרחשו בזרוע הסמגלוטיד בתתי קבוצות של COVID-19. רוב מקרי המוות שאינם קורות חיים התרחשו לאחר התפרצות COVID-19. שיעורי התמותה של קורות חיים היו נמוכים יותר לפני ואחרי המגיפה בשתי הזרועות ולא עלו במהלך המגיפה.
מסקנות
יחד, 2.4 מ"ג של semaglutide פעם שבועי הפחיתו את התמותה מכל הסיבות ב-19%, את מקרי המוות מ-CV ב-15%, ואת מקרי המוות הלא-CV ב-23% בקרב חולים עם השמנת יתר או עודף משקל עם מחלת CV. עם זאת, חשוב להכיר בכך שההפחתה במקרי מוות ללא קורות חיים נבעה בעיקר מפחות מקרי מוות מזיהומים, במיוחד מ-COVID-19, ולא בהכרח מהפחתה רחבה יותר בכל הגורמים למוות ללא קורי חיים. יתר על כן, ייתכן כי מוות ללא קורות חיים היווה סיכון מתחרה למוות קורי חיים במהלך המגיפה.
נבדקים עם COVID-19 היו בסבירות גבוהה יותר למוות ללא קורות חיים, בעוד שאלו ללא COVID-19 היו בעלי סיכוי גבוה יותר למות מסיבות קורות חיים. ממצאי המחקר משמעותיים, אך יש לפרש אותם בזהירות, בהתחשב במגבלות, כולל הפוטנציאל לסיווג שגוי של סיבות המוות והנסיבות הייחודיות של מגיפת ה-COVID-19. בסך הכל, הממצאים מדגישים את יתרון התמותה של semaglutide ומחזקים כי השמנת יתר ועודף משקל מעלים את סיכוני התמותה באמצעות מספר אטיולוגיות, אשר ניתן לשנות באמצעות טיפולים חזקים כמו semaglutide.
