המחקר החדש של אוניברסיטת מזרח אנגליה ואוניברסיטת גלזגו.
הגבלה תזונתית נחשבה זה מכבר לאחת השיטות האמינות ביותר להגדלת אורך החיים בין המינים.
אבל אם צום במשך שעות נשמע לא נעים, המדע עשוי להציע מסלול נוסף להשגת חיים ארוכים ובריאים יותר.
מחקר חדש שפורסם היום מגלה עדויות משכנעות לכך שראפמיצין, תרכובת שפותחה במקור כמדכא חיסוני, מציעה יתרונות דומים להארכת חיים בשמונה מינים של חוליות, לא כולל בני אדם.
הגבלה תזונתית – למשל באמצעות צום לסירוגין או צריכת קלוריות מופחתת – הייתה תקן הזהב לחיים יותר זמן. אבל קשה לרובנו לשמור על טווח ארוך.
רצינו לדעת אם תרופות אנטי אייג'ינג פופולריות כמו Rapamycin או Metformin יכולות להציע השפעות דומות ללא צורך לחתוך קלוריות. "
ד"ר זאהידה סולטנובה, חוקר עופרת משותפת מבית הספר למדעי הביולוגיה של UEA
צוות המחקר בדק נתונים של 167 מחקרים על תוחלת חיים על פני שמונה מיני חוליות כולל דגים, עכברים, חולדות ופרימטים – בכך, המחקר הגדול ביותר מסוגו.
הם חקרו את ההשפעה של הגבלה תזונתית על אריכות החיים – כמו גם את זה של רפאמיצין ומטפורמין, ששניהם הועברו כתרופות מורכבות חיים.
הצוות מצא כי Rapamycin מרחיב את תוחלת החיים כמעט בעקביות כמו אוכלים פחות, בעוד שרפואת הסוכרת מסוג 2, מטפורמין, אינה עושה זאת.
ממצאי מפתח:
- הגבלה תזונתית – מצום לסירוגין לחיתוך קלוריות – תוחלת חיים מורחבת בעקביות על פני כל מיני החוליות שניתחו במחקר זה.
- Rapamycin הגדיל את אורך החיים באותה מידה כמו הגבלה תזונתית.
- מטפורמין לא הראה תועלת ברורה של אורך החיים למרות שהוא נמצא בשימוש נרחב לסוכרת מסוג 2.
- רווחי תוחלת החיים היו זהים עבור גברים ונשים, ולא היו תלויים בסוג ההגבלה של הדיאטה.
כאשר מדענים ממשיכים בחיפוש אחר התערבויות שיכולות לשפר את בריאותנו ולעזור לנו לחיות זמן רב יותר, Rapamycin עשוי להתבלט כאחד הכלים המבטיחים ביותר – שעלולים להבחין באתגרים של הגבלה קלורית לטווח הארוך תוך הצעת יתרונות דומים.
החוקר המשותף לשותף, ד"ר אדוארד איבמי-קוק, מאוניברסיטת גלזגו, אמר: "ממצאים אלה לא מציעים שכולנו צריכים להתחיל לקחת ראפמיצין. אבל הם מחזקים את המקרה ללימודו הנוסף במחקר מזדקן ולהעלות שאלות חשובות לגבי האופן בו אנו ניגשים לטיפול אריכות ימים."
ד"ר סולטנובה הוסיף: "הממצאים שלנו מראים כי החזרת הסמים היא גישה מבטיחה לשיפור בריאותם ותוחלת החיים של האנשים".
גם ראפמיצין וגם מטפורמין משמשים כיום בניסויים בבני אדם, כאשר התוצאות עדיין תלויות ועומדות.
המחברים מציינים כי לרפמיצין עשויות להיות השפעות שליליות על מערכת החיסון, ומחקר נוסף על בטיחות בבני אדם הוא הכרחי, אם כי עבודות אחרונות מצביעות על כך שלראפמיצין במינון נמוך אין השפעות שליליות חמורות בקרב אנשים בריאים.
מחקר זה מומן על ידי המועצה לחקר הסביבה הטבעית (NERC) ונאמנות Leverhulme.
'Rapamycin, לא מטפורמין, מראות הרחבת תוחלת חיים מונעת הגבלה בתזונה בחוליות: מטה-אנליזה' מתפרסם בכתב העת בכתב העת תא מזדקן.
