מחקר חדש חושף קשרים בין זיהום PFAS לסוגי סרטן, המדגיש סיכונים משמעותיים למערכות העיכול, האנדוקריניות, דרכי הנשימה ואחרות, עם הבדלים ספציפיים למין בשכיחות הסרטן.
לִלמוֹד: קשרים בין חומרים פר-ופוליפלואורו-אלקיל (PFAS) ושכיחות סרטן ברמת המחוז בין 2016 ל-2021 ונטל סרטן מקרי המיוחס ל-PFAS במי שתייה בארצות הברית. קרדיט תמונה: zimmytws/Shutterstock.com
במחקר שפורסם לאחרונה ב- Journal of Exposure Science & Environmental Epidemiologyקבוצת חוקרים העריכה את הקשר בין זיהום פר ופוליפלואורואלקיל (PFAS) במי שתייה לבין שכיחות סרטן ברמת המחוז בארצות הברית (ארה"ב) משנת 2016 עד 2021, והעריכה את נטל הסרטן המיוחס לחשיפה ל-PFAS.
רֶקַע
PFAS הם כימיקלים סינתטיים בשימוש נרחב מאז שנות ה-40, המצטברים בסביבה עקב עמידותם להתפרקות. מי שתייה הם מקור משמעותי לחשיפה ל-PFAS, כאשר מחקרים עדכניים מגלים PFAS בכמעט מחצית ממערכות המים בארה"ב, במיוחד באזורים עירוניים ובקרבת מקורות פוטנציאליים.
חשיפה ל-PFAS נקשרה לסרטן באמצעות מנגנונים כמו הפרעה אנדוקרינית, שינויים אפיגנטיים ולחץ חמצוני. למרות הראיות המתעוררות, המחקר הנוכחי מוגבל בהיקפו, במיוחד לגבי השפעות ספציפיות למקור ונתונים מבוססי ארה"ב. מחקר נוסף חיוני כדי לכמת סיכוני סרטן ולהודיע על התערבויות ממוקדות בבריאות הציבור.
לגבי המחקר
נתוני שכיחות הסרטן התקבלו מתוכנית המעקב, האפידמיולוגיה והתוצאות של המכון הלאומי לסרטן (NCI) של המכון הלאומי לסרטן (SEER), המכסה 22 רישומים וכמחצית מאוכלוסיית ארה"ב. הכיסוי הגיאוגרפי כלל מדינות ואזורים שונים כמו קונטיקט, איווה, קליפורניה וטקסס.
שיעורי היארעות סרטן מותאמת לגיל ל-100,000 חושבו עבור כל מחוז ואתר סרטן עבור 2016-2021 באמצעות תוכנית SEER*Stat. אתרי הסרטן סווגו לפי קטגוריות הסיווג הבינלאומי של מחלות לאונקולוגיה, מהדורה שלישית/ארגון הבריאות העולמי (ICD-O-3/WHO), למעט מקרים נדירים כמו מזותליומה וסרקומה של קפוסי. ניתוחים מרובעים העריכו שיעורי מקרי סרטן ספציפיים למין.
נתוני PFAS הגיעו מכללי ניטור מזהמים לא מוסדרים ((UCMR)3, 2013-2015, ו-UCMR5, 2023-2024, של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA). UCMR3 ניטר שישה PFAS במערכות מים ציבוריות (PWS) ברחבי ארה"ב, המשרתים אוכלוסיות בגדלים שונים, עם רמות דיווח מינימליות שנעו בין 0.01 ל-0.09 מיקרוגרם/ליטר.
UCMR5 הרחיב את ההיקף ל-29 PFAS עם מגבלות זיהוי נמוכות יותר, מה שעשוי לטפל בסיווג שגוי של חשיפה. גבולות גיאוגרפיים של PWSs נקשרו לנתוני PFAS באמצעות שילוב של גבולות שסופקו על ידי המדינה, התאמת עיירות ומודלים סטטיסטיים.
הקשרים בין PFAS לבין שכיחות סרטן ברמת המחוז נותחו באמצעות רגרסיה בינומית שלילית, תוך התאמה למבלבלים סוציו-אקונומיים וסביבתיים.
מקרי סרטן המיוחסים לחשיפה ל-PFAS חושבו באמצעות שברים שניתן לייחס לאוכלוסייה ויחסי שיעורי היארעות. ניתוחי רגישות בחנו עוד יותר סיווג שגוי של חשיפה וחוסן מודל.
תוצאות המחקר
הנתונים כיסו 1,080 מחוזות, המייצגים כמחצית מאוכלוסיית ארה"ב, כאשר נתוני PFAS זמינים עבור 686 מחוזות ב-UCMR3 ו-663-665 מחוזות ב-UCMR5. ברמת מערכת המים, PFAS לא זוהה לרוב בשתי תקופות הניטור, אם כי UCMR5 זיהה יותר PFAS, ככל הנראה בשל רגישות זיהוי משופרת.
הניתוח זיהה ארבעה סוגי סרטן – מערכת העיכול, האנדוקרינית, חלל הפה/לוע ונשימה הקשורים ל-PFAS במי שתייה, עם יחסי שכיחות (IRR) שנעים בין 1.02 ל-1.33.
הממצאים העיקריים כללו קשרים מובהקים בין חומצה פרפלואורובוטן סולפונית (PFBS) וסיכון מוגבר לסרטן חלל הפה והלוע, לבין חומצה פרפלואורונוננואית (PFNA) וחומצה פרפלואורהפטנואית (PFHpA) עם סרטן בלוטת התריס. PFBA וחומצה פרפלואורו-הקסאן-סולפונית (PFHxS) נקשרו לסרטני מערכת העיכול, כולל סרטן המעי הגס והכבד.
PFBA וחומצה פרפלואורואוקטנואית (PFOA) היו קשורים גם לסרטן דרכי הנשימה, בעיקר סרטן ריאות. מעניין לציין שגילוי PFBA נמצא בקורלציה עם סיכונים מופחתים לסרטן עור וללוקמיה, אם כי הבסיס הביולוגי לקשרים ההפוכים הללו נותר לא ברור.
ניתוחים ספציפיים למין גילו שלגברים היו סיכון גבוה יותר לסרטן מערכת השתן, סרטן המוח, לוקמיה וסרטן רקמות רכות הקשורים לחשיפה ל-PFAS.
בנשים, סרטן בלוטת התריס, חלל הפה/לוע ורקמות רכות היו קשורים יותר ל-PFAS. הבדלים אלו מצביעים על אינטראקציות אפשריות בין חשיפת PFAS לבין גורמים ספציפיים למין כגון שינויים הורמונליים או מטבוליים.
המחקר העריך 4,626 מקרי סרטן מדי שנה המיוחסים ל-PFAS בהתבסס על נתוני UCMR3 ו-6,864 מקרים מדי שנה על סמך נתוני UCMR5, תוך שימת דגש על הנטל המשמעותי על בריאות הציבור.
ניתוחי רגישות אישרו תוצאות עקביות, אם כי חלק מהקשרים השתנו בין UCMR3 ל-UCMR5 עקב הבדלים בספי הגילוי ובסיווג החשיפה.
מסקנות
לסיכום, מחקר אקולוגי זה קושר חשיפה ל-PFAS במי שתייה עם סיכונים מוגברים לסרטן, כולל סרטן אנדוקריני, מערכת העיכול, חלל הפה, הלוע, העור וסרטן הנשימה. אסוציאציות אלו מדגישות את הצורך הדחוף במחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את ההשפעות הבריאותיות הקשורות ל-PFAS.
עם תקנות ה-EPA האחרונות של ארה"ב המכוונות ל-PFAS במי שתייה, ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של יישום אסטרטגיות יעילות להפחתת סיכוני הסרטן הקשורים לחשיפה ל-PFAS, תוך מתן עדיפות הן להתערבויות בבריאות הציבור והן למאמצי הפחתה מונעי מדיניות.