מחקרים חדשים מראים כי LecaneMab ו- DonaneMab יכולים להאט את הירידה הקוגניטיבית ולהרחיב את עצמאותם של המטופלים בפעילויות יומיומיות. אך עם עלויות וסיכונים גבוהים, האם טיפולים אלה משמעותיים באמת עבור חולי אלצהיימר ומשפחותיהם?
לִלמוֹד: הערכת המשמעות הקלינית של האטת התקדמות CDR-SB עם טיפולים המשנים מחלות למחלת אלצהיימר. קרדיט תמונה: Shutterstock AI Generator / Shutterstock.com
לאחרונה אלצהיימר ודמנציה המחקר בוחן את ההשפעות של הטיפול על הזמן של חולי מחלת אלצהיימר (AD) מבלים להישאר עצמאיים בפעילויות בסיסיות של חיי היומיום (BADLS) ופעילויות אינסטרומנטליות של חיי היומיום (IADLS).
טיפולים שוטפים למודעה
AD היא הפרעה נוירו -ניוונית המאופיינת בהצטברות מוחית של פתולוגיה עמילואידית וטאו, וגורמת לפגיעה סינפטית ונוירונית המובילה לדמנציה מתקדמת. פותחו מספר טיפולים, כולל נוגדנים מונוקלונליים אנטי-עמילואידים, כדי להפחית את הנטל העמילואידי המוח העשוי לעכב את התקדמות ה- AD.
ביולי 2023 אישר מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) את LeCaneMab כטיפול המשנה למחלות (DMT) כדי להילחם בספירה סימפטומטית מוקדמת. זמן קצר לאחר מכן, ביולי 2024, אושר גם דוננמב. עם זאת, במקרים מסוימים, שני הטיפולים היו קשורים לרלוונטיות קלינית מינימלית בהאטת התקדמות דמנציה.
גם LecaneMab וגם DonaneMab הם טיפולים יקרים העלולים להעלות את הסיכון לחריגות עצביות הקשורות לעמילואיד (ARIA). כתוצאה מכך, ישנם רופאים שאינם ששים ליזום טיפולים אלה, שכן כל טיפול צריך להפגין משמעות קלינית כדי לעלות על הסיכונים והעלויות הפוטנציאליים.
הערכת חומרת המודעות
דירוג דמנציה קליני (CDR) הוא סולם עולמי המשמש לקביעת מצב דמנציה וחומרתו על ידי מדידת היקף האובדן הקוגניטיבי בתחומים שונים. תחומים אלה כוללים זיכרון, שיפוט, אוריינטציה ופתרון בעיות, יחד עם מיומנויות פונקציונליות בענייני קהילה, בית וטיפול אישי.
כל תחום CDR מדורג מאפס לשלוש, ומשקף את הקוגניציה הבריאה והפגיעה קשה. סיכום ציוני תחומי ה- CDR הבודדים או "הקופסאות" מניב את סכום ה- CDR של הקופסאות (CDR-SB), אמצעי רציף עם ציונים הנעים בין אפס ל -18.
אף על פי שאין הסכמה ברורה לגבי תועלת 'משמעותית קלינית' לדמנציה של AD, יש להעריך את ביצועי הקוגניציה וביצועי התפקוד כדי להבין את היתרונות של טיפול ב- AD. היתרונות הקליניים שהוסברו במונחים של משמעות סטטיסטית לא תמיד מסייעים למטפלים או לבני משפחה להבין את תוצאות הטיפול. כתוצאה מכך, ניתן להשתמש במדדים אחרים כמו IADLS ו- BADLs כדי לכמת עצמאות תפקודית בקרב חולי AD.
על המחקר
המחקר האורך הנוכחי נערך במרכז לחקר מחלות אלצהיימר נייט (KnightADRC) באוניברסיטת וושינגטון. בניתוח נכללו גם אנשים שאינם קשורים בקוגניטי וגם לקויי קוגניטיבית לקהילה שהסכימו לעבור טומוגרפיה של פליטת פוזיטרון עמילואיד (PET) וניקוי המותני (LP). כל משתתפי המחקר סיפקו גם דגימות נוזל מוחי (CSF) עבור בטא עמילואיד (Aβ) והערכת חלבון TAU.
כל המשתתפים עברו הערכות קליניות וקוגניטיביות כדי להשיג את ציון ה- CDR. בהתבסס על קריטריונים סטנדרטיים וציון CDR עולמי, נקבעה אבחנה קלינית של דמנציה של AD.
ממצאי לימוד
מחקר זה כלל 282 משתתפים, 67% מהם סבלו מדמנציה קלה מאוד ו -33% עם דמנציה של AD קלה, שהובקעה עם CDR של אחד. כ- 56% מקבוצת המחקר היו גברים, 88% היו לבנים שאינם היספניים ו -10% היו שחורים או אפריקאים אמריקאים.
מרבית המשתתפים ב- CDR 0.5 היו עצמאיים, ואילו רק 40% מהמשתתפים ב- CDR 1 היו עצמאיים. בתחילת המחקר כמעט כל המשתתפים היו עצמאיים בבדלים.
ארבעה רכיבי IADL נחשבו לפונקציות של ציון CDR-SB, מה שמאפשר את הערכת רמת העצמאות. רכיבים אלה כללו תשלום חשבונות, נהיגה, זיכרון תרופות/פגישות והכנת ארוחות.
בהתבסס על גישה זו, כ- 50% ממשתתפי המחקר היו תלויים. חלק מהמשתתפים יכלו להכין באופן עצמאי את ארוחותיהם ולזכור פגישות/תרופות בציון CDR-SB גבוה יותר אך לא הצליחו לשלם חשבונות ולנסוע ביעילות.
נצפתה קשר חזק בין CDR ו- ADLs. בערך 93% מהמשתתפים עם CDR-SB של פחות מ- 4.5 היו עצמאיים ב- IADLs, ואילו 87% מהמשתתפים עם CDR-SB של מעל 4.5 לא היו עצמאות ב- IADLs.
יתר על כן, 97% מהמשתתפים עם CDR-SB פחות מ- 11.5 היו עצמאיים ב- BADLs. באופן יחסי, 85% מהמשתתפים עם CDR-SB העולים על 11.5 לא הראו עצמאות ב- BADLS.
עליית ה- CDR-SB השנתית הממוצעת הייתה 1.30. עם זאת, כאשר מדד זה עוצב כפונקציה של CDR של קו הבסיס, ה- CDR-SB גדל ב -1.05 בכל שנה עבור אנשים עם CDR 0.5 ואחד בתחילת הדרך. בסך הכל נצפתה עלייה ליניארית ב- CDR-SB לאורך זמן.
הזמן הצפוי לאבד עצמאות ב- IADLS היה כ -29 חודשים. מעניין לציין כי שנות העצמאות הנוספות ב- IADLS ובדלים היו בקורלציה עם טיפולי LeCaneMab או DonaneMab, שיכולים לנבוע משיעור ירידה איטי יותר ב- CDR-SB.
בהנחה של ירידה עקבית בשיעור ציון CDR-SB לאחר הטיפול, 10 ושמונה חודשים נוספים של עצמאות ב- IADL היו קשורים לטיפולי LeCaneMab ו- DonaneMab, בהתאמה. לטיפול בדוננמאב, נצפו 13 חודשי עצמאות נוספים ב- IADLs בקבוצת PET של טאו נמוך/בינוני, ואילו ארבעה חודשי עצמאות ב- IADL נמדדו עבור חיית המחמד הגבוהה של טאו.
מסקנות
המחקר הנוכחי מספק תובנות חדשות לגבי הקשר בין ציוני CDR-SB לבין עצמאות פונקציונלית. ממצאים אלה מדגישים גם את המשמעות הקלינית של טיפולי מודעות והאם חולים ומשפחותיהם יכולים לקבל החלטות טיפול מושכלות יותר.
