לאחרונה eBioMedicine המחקר מזהה אימונופתולוגיה משותפת בין זיהום בתסמונת נשימתית חריפה חמורה בנגיף קורונה 2 (SARS-CoV-2) לבין אוטואימוניות הקשורות בהתמיינות מלנומה (MDA5).
לימוד: MDA5-אוטואימוניות ודלקת ריאות אינטרסטיציאלית במקביל למגפת COVID-19 (MIP-C). קרדיט תמונה: Light Studio Design / Shutterstock.com
רקע כללי
דרמטומיוזיטיס (DM) היא מחלה אוטואימונית המאופיינת בדלקת עור ושרירים חמורה. בנוסף, DM קשור למחלת ריאות אינטרסטיציאלית (ILD), הגורמת לפיברוזיס ריאתי פרוגרסיבי.
Anti-Mi-2, המכוון לאנטיגן הגרעיני Mi-2, הוא הנוגדן האוטומטי הראשון שנקשר ל-DM. במשך הזמן, זוהו מספר נוגדנים עצמיים הקשורים למיוזיטיס (MSA) עבור דפוסים פנוטיפיים שונים.
מבחינה קלינית, amyopathic dermatomyositis (CADM) נמצאה קשורה באופן משמעותי ל-DM ומובילה ל-ILD מתקדם. CADM מתבטא באמצעות גן משפחת קולטנים דמוי גן 1 (RIG-1), IFIH1, המקודד לחלבון MDA5.
מחקר שנערך לאחרונה הדגיש כי מקרי MDA5+ לפני מגיפת נגיף הקורונה 2019 (COVID-19) הפגינו ביטוי משמעותי של ILD. עם זאת, מטופלים אלו לא פיתחו את הפריחה הקלאסית DM heliotropic ובמקום זאת פיתחו תסמינים קליניים מבוססי עור, כולל פפולות כף היד הרכות וכיב בעור.
MDA5 הוא RIG-1 helicase12 שמתפקד כחיישן RNA וקולטן לזיהוי תבניות עבור SARS-CoV-2. מחקר שנערך לאחרונה גילה כי גרסאות של הגן IFIH1 מעניקות הגנה מפני זיהומי SARS-CoV-2 ומאפשרות תוצאות חיוביות.
לפיכך, חיוני לזהות את הגורמים הקשורים למחלה הקשורה ל-MDA5+ כדי להבין טוב יותר את העלייה בחיוביות נגד MDA5 במהלך מגיפת COVID-19.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי חקר את הגורמים האפידמיולוגיים הגורמים למחלה הקשורה ל-MDA5+. נחקרה גם אוטואימוניות של MDA5 עם דלקת ריאות אינטרסטיציאלית במקביל למגיפת COVID-19 (MIP-C).
לשם כך, נעשה שימוש במערכי נתונים תעתיקים כדי לחקור את המנגנונים המשותפים בין מחלה הקשורה ל-MDA5 ו-COVID-19. מערכי נתונים של תעתיקים שימשו גם להשוואה של מחלת ריאות אוטואימונית, מחלת ריאות חריפה COVID-19 ופיברוזיס ריאתי אידיופטי (IPF) כדי להבין טוב יותר את המקור של התפרצות MDA5+ -DM.
פותח מודל שחיבר תגובה חמורה של ציטוקינים אנטי-ויראליים עם גירוי חלבון 1 (IFIH1), המכיל חלבון 1 (IFIH1), המושרה על ידי אינטרפרון, האחראי לאימונוטיפ הייחודי המקושר עם ILD פרוגרסיבי הקשור ל-MSA.
נתונים על מספר מקרי MDA5+ בכל שנה בין ינואר 2018 לדצמבר 2022 נאספו מ-Leeds Teaching Hospitals NHS Trust, המשמשת כאסמכתא מעבדתית אימונולוגית עבור יורקשייר. הערות קליניות למקרי MDA5+ הצביעו על דפוסים של מחלת MDA5 סימפטומטית, במיוחד מידת ILD, הטיפול, תגובות הטיפול ושיעורי ההישרדות.
נתוני בריאות הציבור באנגליה (PHE) אפשרו לחוקרים לכמת שיעורי חיוביות חודשיים של COVID-19 ביורקשייר. כמו כן, התקבלו נתונים על מצב החיסון של חולים אלו וחומרת זיהום הריאות.
ממצאי המחקר
המחקר הנוכחי מתעד את המאפיינים והתוצאות של הזינוק ב-MDA5+ myositis או ILD שהתרחש במהלך מגיפת COVID-19 בבריטניה, במיוחד ב-2021.
שישה מקרים חדשים של MDA5+ זוהו בין ינואר 2018 לדצמבר 2019, מה שמצביע על 1.2% ו-0.4% חיוביות של MSA immunoblot בשנים המתאימות. עם זאת, לאחר הגל השני של COVID-19, חלה עלייה מהירה במקרי MDA5+ חדשים. ליתר דיוק, מספר המקרים החדשים ב-2020, 2021 ו-2022 היה תשעה, 35 ו-16, בהתאמה; לפיכך, שיעור החיוביות של MDA5 עלה מ-1.2% ב-2018 ל-1.7% ב-2022.
כ-42% ממקרי MDA5+ היו קשורים ל-ILD פרוגרסיבי, כאשר כ-33% הפגינו MDA5+-ILD אגרסיבי. גם ניתוח מערכי נתונים תעתיק וגם תצפיות אפידמיולוגיות קליניות הצביעו על כך שהעלייה באוטואימוניות ו-ILD של MDA5 במהלך COVID-19 עשויה לנבוע מתגובות IFN ממוקדות מסוג 1, אך לא מ-IPF.
בהתחשב בממצאי המחקר ובמקרים דומים שדווחו בעולם, המחקר הנוכחי הציע את המונחים MDA5-autoimmunity ו-MIP-C. הכשרון של ראשי תיבות זה טמון בתכונות המובהקות שיכולות להפריד בין MIP-C לתסמונת של MDA5+ DM57 למבוגרים. לדוגמה, לפנוטיפ MIP-C יש קווי דמיון לתסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (MIS-C), אפילו במקרים מסוימים שבהם למטופל לא הייתה היסטוריה של COVID-19.
כ-42% מהמקרים החדשים לא חוסנו לפני מחלת MDA5+ וייצגו זיהום קל יותר של COVID-19, שיכול להספיק כדי לגרום לאוטאימוניות של MDA5.
הוערכה תגובה חיסונית או אוטואימוניות נגד MDA5 לאחר חשיפה ל-SARS-CoV-2 ו/או לחיסון. זה הצביע על אימונוגניות חדשה בנבדקים שאינם חיסוניים לאחר מעורבות RNA עם MDA5 שהגבירה את תגובת הציטוקינים וגרמה למחלה אוטואימונית.
תיאורטית, התפתחות חסינות העדר והפחתת החשיפה ל-SARS-CoV-2 תרמו לתסמינים קלים יותר בקבוצת MIP-C. ביחד, הפעלת חלבון MDA5 באמצעות זיהום טבעי או חיסון עשויה לגרום ל-MIP-C.
מסקנות
הניתוח הטרנסקריפטומי הנוכחי הבהיר את הקשר הסיבתי האפשרי בין העלייה בחיוביות נגד MDA5, COVID-19 ו-ILD אוטואימונית. בעתיד, יש לאמת ממצאים אלה באמצעות קבוצות רב-מרכזיות על פני מדינות.
