במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת תקשורת טבעקבוצת חוקרים השוותה את שיעור החולים במיון שפיתחו תסמיני מצב של מחלת Post-Coronavirus disease 2019 (COVID-19) (PCC) בין אלו שנבדקו חיוביים לאלו שנבחנו שלילי ל-Coronavirus 2 (SARS-CoV). -2) זיהום.
מחקר: תסמיני מצב שלאחר COVID-19 בקרב חולי מיון שנבדקו לזיהום ב-SARS-CoV-2. קרדיט תמונה: p.ill.i / Shutterstock
רֶקַע
מגיפת COVID-19 גרמה ליותר מ-775 מיליון זיהומים ברחבי העולם, כאשר מיליונים חווים תסמינים מתמשכים, הידועים בדרך כלל כ-COVID הארוך. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר PCC כתסמינים הנמשכים לפחות חודשיים, בדרך כלל מתחילים שלושה חודשים לאחר אישור או סביר של זיהום ב-SARS-CoV-2. בהתבסס על הערכות, מעל 77 מיליון אנשים יכולים לחיות עם PCC. יש צורך במחקר נוסף כדי לחדד את הקריטריונים האבחוניים של PCC, שכן התסמינים שלו חופפים למצבים אחרים, מה שמוביל לאבחון יתר פוטנציאלי ומפריע לטיפול מדויק.
לגבי המחקר
רשת התגובה המהירה של מחלקת החירום של COVID-19 הקנדית (CCEDRN) ערכה תת-מחקר PCC על פני 33 אתרים בחמישה מחוזות. האישור האתי ניתן תוך ויתור על הסכמה מדעת, והמשתתפים סיפקו הסכמה בעל פה לראיונות טלפוניים המשך. מבוגרים שנבדקו ל-SARS-CoV-2 במחלקות מיון בין אוקטובר 2020 לפברואר 2022 היו זכאים, עם החרגות עבור אלו שנפטרו, מאושפזים, בלתי נגישים או שאינם מסוגלים לתקשר. מקרים חיוביים של SARS-CoV-2 הוגדרו על ידי זיהום מאושר, בעוד שלביקורות שליליות לא היו בדיקות חיוביות או תסמינים במהלך המעקב.
PCC הוגדר לפי הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי: חולים מדווחים על תסמינים חדשים בתוך שלושה חודשים מביקור החירום שלהם, שנמשך לפחות חודשיים. התסמינים כללו שיעול, קוצר נשימה (קושי או קוצר נשימה), אנוסמיה (אובדן חוש הריח) והפרעות קוגניטיביות. התסמינים היו צריכים להימשך מעבר לשלושת החודשים הראשונים עבור PCC לאחר שישה או שנים עשר חודשים.
עוזרי מחקר אספו נתונים באמצעות סקירות תרשימים ומעקבים טלפוניים, תוך תיעוד מידע דמוגרפי, קליני וחיסונים. התוצאה העיקרית הייתה שיעור החולים שדיווחו על תסמינים תואמי PCC לאחר שלושה חודשים, כאשר התוצאות המשניות העריכו תסמינים ספציפיים לאחר שישה ושנים עשר חודשים. ניתוחים סטטיסטיים, כולל רגרסיה לוגיסטית, בוצעו כדי להעריך קשרים בין מצב SARS-CoV-2 ותסמיני PCC, תוך התאמה למשתנים מרכזיים.
תוצאות המחקר
מתוך 29,838 אנשים שהוערכו כמתאימים, 6,723 עמדו בקריטריוני ההכללה, כאשר 58.5% (3,933) נבדקו חיוביות ל-SARS-CoV-2. המדגם חולק כמעט באופן שווה לפי מגדר, כאשר 50.6% זוהו כנשים. הגיל הממוצע היה 54.4 שנים. בקרב מטופלים חיוביים לבדיקה, 38.9% דיווחו על לפחות תסמין PCC אחד לאחר שלושה חודשים, בהשוואה ל-20.7% מהמטופלים השליליים. תסמיני PCC דווחו בשכיחות גבוהה יותר על ידי משתתפות (45.5%) בהשוואה לגברים (32.8%).
לאחר שישה חודשים, 38.2% מהמטופלים החיוביים לבדיקה ו-19.5% מהמטופלים השליליים דיווחו על תסמיני PCC, בירידה ל-33.1% ו-17.3%, בהתאמה, ב-12 חודשים. בהשוואה לשלושת החודשים, 5.8% פחות מטופלים חיוביים לבדיקה ו-3.4% פחות חולים שליליים למבחן סבלו מתסמינים מתמשכים לאחר 12 חודשים. חולים עם PCC לאחר שלושה חודשים נבדלו מאלו ללא זה בגיל, מין, גזע, השכלה, מחלות נלוות, אשפוזים ביחידה לטיפול נמרץ (ICU) וכושר נתפס. לא היו הבדלים במצב החיסון או בתזמון.
מטופלים חיוביים למבחן דיווחו על תסמיני PCC בשיעור כפול מהמטופלים השליליים, במיוחד עבור אנוסמיה, דיסגאוזיה (חוש טעם מעוות או שונה) ושיעול מתמשך. חולים שנדבקו בתקופת האומיקרון דיווחו על יותר בעיות זיכרון, ריכוז וסחרחורות מאשר אלו שנדבקו לפני אומיקרון. המנבא החזק ביותר של PCC לאחר שלושה חודשים היה חיובי ל-SARS-CoV-2 במהלך הביקור במדד (OR מתואם = 4.42). מנבאים משמעותיים נוספים כללו אשפוז בטיפול נמרץ, מין נשי, דיסגאוזיה/אנוסמיה, עייפות, טיפול בדקסמתזון והגעת אמבולנס. רמות השכלה נמוכות יותר היו קשורות בסיכון מופחת ל-PCC, בעוד שלסטטוס החיסון לא הייתה השפעה.
חולים עם שלושה או יותר תסמיני PCC היו שכיחים יותר באופן מובהק בקרב אנשים חיוביים לבדיקה (21.4%) בהשוואה לאלה שליליים לבדיקה (6.1%). תסמיני הריח היו נדירים בקרב חולים שליליים במבחן, במיוחד בתקופת Omicron, שבה אף אחד לא דיווח על אנוסמיה. למרות שבריריות שאינה מהווה גורם סיכון ל-PCC, לאלו שדיווחו כי "הסתדרו טוב" בהשוואה ל"כושר וטוב" היה סיכון מוגבר לפתח PCC. בסך הכל, החיסון לא שינה את הסבירות לפתח PCC.
מסקנות
לסיכום, חולים רבים במיון דיווחו על תסמיני PCC מתמשכים לאחר שלושה, שישה ושנים עשר חודשים, ללא קשר למצב הזיהום ב-SARS-CoV-2. מטופלים חיוביים למבחן היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות PCC, עם גורמי סיכון מרכזיים הכוללים מין נשי, שימוש בדקסמתזון, אשפוז בטיפול נמרץ ותסמיני עייפות או חוש הריח. ללא מחלות נלוות העלו את הסיכון ל-PCC, והחיסון לא הפחית את הסבירות לפתח PCC. מעניין לציין שגם חולים שליליים במבחן דיווחו על תסמינים מתמשכים, מה שמרמז על ההגדרה הנוכחית של WHO PCC עשויה להוביל לאבחון יתר.
