Search
Pro-Palestinian and pro-Israel demonstrators square off outside Columbia University in Manhattan, February 2, 2024. (Luke Tress)

ADL טוענת שהתקריות האנטישמיות יותר מהכפילו את עצמה בשנה שעברה, מונעת על ידי עלייה לאחר 7 באוקטובר

(Datilin) – מספר התקריות האנטישמיות יותר מהכפיל את עצמו בשנה שעברה, עלה במיוחד בעקבות המתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, על פי הביקורת השנתית של הליגה נגד השמצה.

ה-ADL וארגונים יהודיים אחרים, בנוסף לרשויות אכיפת החוק, דיווחו על עלייה באנטישמיות לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר הפגנות נגד ישראל התקיימו ברחבי המדינה.

אך דו"ח ה-ADL מצא כי התקריות האנטישמיות גדלו לפני ה-7 באוקטובר, וכי גם לאחר פרוץ מלחמת ישראל-חמאס, כמעט מחצית מהתקריות המדווחות לא היו מעורבות ישירות בישראל.

הדו"ח, שפורסם ביום שלישי, מציג סה"כ 8,873 אירועים במהלך שנת 2023. מתוכם, יותר ממחצית – 5,204 – התרחשו לאחר 7 באוקטובר.

לעומת זאת, הקבוצה רשמה 3,697 תקריות בכל שנת 2022. באותה תקופה, זה היה שיא במשך יותר מ-40 השנים שחלפו מאז החלה ה-ADL לפרסם את הדוחות. מאז הוא התנפץ.

המספר של השנה שעברה כולל עלייה במספר התקיפות האנטישמיות (161), מעשי ונדליזם (2,177) והטרדות (6,535). מספר צלבי הקרס שדווחו, 1,117, מייצג עלייה של 41% משנת 2022. עשרה אחוזים מכלל התקריות האנטי-יהודיות, או 922, התרחשו בקמפוסים בקולג'.

חלק מהגידול בשנים האחרונות נובע משיטות דיווח חזקות יותר, כמו הכללת תקריות שדווחו על ידי ארגונים שותפים, שהחלו בשנת 2021. הדוח של יום שלישי כולל גם עדכון במתודולוגיה של ה-ADL המסווגת פעילויות אנטי-ישראליות מסוימות כאנטישמיות, אשר מהווה 15% מהסך השנתי.

ה-ADL ספג אש מצד פעילי שמאל על הצגת האקטיביזם הפרו-פלסטיני כאנטישמיות, האשמה שהקבוצה מכחישה. אבל גם ללא עדכון המתודולוגיה שלו, לפי הדו"ח, 2023 עדיין הייתה רואה יותר מ-7,000 מעשי אנטישמיות, הרבה יותר מכל שנה קודמת. והדו"ח אומר שגם אם כל התקריות הקשורות לישראל הוסרו, האנטישמיות עדיין הייתה עולה ב-65%.

"אנטישמיות היא לא פחות ממצב חירום לאומי, שריפה של חמש אזעקות שעדיין משתוללת ברחבי המדינה ובקהילות המקומיות והקמפוסים שלנו", אמר מנכ"ל ה-ADL, ג'ונתן גרינבלט, בהצהרה. "אמריקאים יהודים נמצאים במטרה בגלל מי שהם בבית הספר, בעבודה, ברחוב, במוסדות יהודיים ואפילו בבית. המשבר הזה דורש פעולה מיידית מכל מגזר בחברה ומכל מדינה באיחוד".

כדי להילחם בעלייה בשנאה, ה-ADL קורא למושלים ליישם אסטרטגיות למניעת אנטישמיות בתוכניות ברמת המדינה המקבילות לאסטרטגיה הלאומית של הבית הלבן למאבק באנטישמיות שפורסמה בשנה שעברה.

הדוח מראה כי עוד לפני ה-7 באוקטובר, האנטישמיות עלתה. מינואר עד תחילת אוקטובר, היו 3,669 תקריות אנטישמיות – קרוב לסך הכולל של השנה הקודמת כולה.

אבל קצב התקריות הואץ במהירות לאחר ה-7 באוקטובר. קצת יותר ממחציתן – 52% – נגעו ישירות לישראל. והקצב לא ירד ככל שחלפו השבועות שלאחר ה-7 באוקטובר. ה-ADL מצא שהיו 1,813 תקריות באוקטובר, 1,575 בנובמבר ו-1,938 בדצמבר.

המספר הכולל של פוסט-אוקטובר. 7 תקריות, יותר מ-5,200, גבוה בהרבה מ-3,283 תקריות שפורטו במהלך כמעט אותה תקופה בדוח ראשוני של ADL שפורסם באמצע ינואר. מספר התקריות גדל בהרבה, אמר דובר ADL, מכיוון שלסוכנויות אכיפת חוק וקבוצות אחרות שעוקבות אחר שנאה לוקח זמן להרכיב את הנתונים שלהן.

ה-ADL שינתה את המתודולוגיה שלה לאחר ה-7 באוקטובר כדי לכלול בסיכום "ביטויים מסוימים של התנגדות לציונות, כמו גם תמיכה בהתנגדות נגד ישראל או ציונים שעלולים להיתפס כתמיכה בטרור או התקפות על יהודים, ישראלים או ציונים".

דוגמה אחת לכך, אמרה הקבוצה, היו תמונות של רחפני תליה – שבהם השתמשו מחבלי חמאס כדי לחדור לישראל במהלך הטבח ב-7 באוקטובר. עוד הייתה הסיסמה "מהנהר עד הים, פלסטין תהיה חופשית", פזמון נפוץ בעצרות פרו-פלסטיניות שקבוצות יהודיות רבות רואות כקריאה להשמדת ישראל.

המתודולוגיה המעודכנת היווה 1,350 תקריות, בערך רבע מהתקופה שלאחר אוקטובר. 7 בסך הכל, כולל 1,180 עצרות.

במהלך השנה כולה, 3,162 תקריות, או 36% מהכלל, כללו התייחסות לישראל או לציונות. זו הייתה עלייה חדה לעומת 2022, כאשר 241 תקריות, או 6.5%, כללו סנטימנט אנטי-ישראלי.

בהפגנות נגד ישראל, החוקרים ציטטו טרופים אנטישמיים, לרבות האשמות שיהודים שולטים בתקשורת או בממשלת ארה"ב, שיהודים היו מעורבים בפיגועי ה-11 בספטמבר, והאשמות שישראל "קוטפת" איברים פלסטינים או תמונות המראות ישראלים שותים דם. שהחוקרים קשרו לעלילות דם היסטוריות. דוברים אחרים במפגינים כינו את הישראלים והציונים "מוצצי דם" או "טפילים", נכתב בדו"ח.

לפחות אירוע אחד בפרופיל גבוה של פגיעה ביהודי לא עשה את הדיווח. בעוד שהדו"ח מנה 161 מקרים של תקיפה אנטישמית, הוא לא כלל את מותו של המפגין הפרו-ישראלי פול קסלר מכיוון שהנסיבות עדיין בחקירה.

יהודים אורתודוקסים, שנוטים לזהות ביתר קלות כיהודים, היו ממוקדים ב-34% מהתקיפות, למרות שעל פי סקר מכון המחקר Pew מ-2021, מהווים כ-9% מהאוכלוסייה היהודית. דיווחים קודמים של ADL מצאו גם שיהודים אורתודוקסים הם קורבנות תקיפה באופן לא פרופורציונלי.

כמעט 2,000 תקריות כוונו למוסדות יהודיים לרבות בתי כנסת, מרכזים קהילתיים יהודיים ובתי ספר, זינוק של 237% לעומת 2022. העלייה נבעה בחלקה מזינוק באיומי הפצצות, בעיקר מכוונות לבתי כנסת. היו 1,009 איומי פצצה, לעומת 91 בלבד ב-2022.

בקמפוסים, תקריות אנטישמיות זינקו מ-219 ב-2022 ל-922 בשנה שעברה – רובם התרחשו לאחר אוקטובר. 7. המתודולוגיה המעודכנת היוותה יותר משליש מכלל זה. בבתי ספר לא-יהודיים ל-K-12, גם התקריות האנטישמיות יותר מהכפילו את עצמם.

גם תעמולת העליונות הלבנה גברה, עם 1,160 מקרים בשנה שעברה, לעומת 852 בשנת 2022. רוב התקריות הללו היו הפצת עלונים עם מסרים אנטישמיים. קבוצות של עליונות לבנים התחברו גם לפיגוע ב-7 באוקטובר בתעמולה שאמרה "מוות לישראל" ו"קץ לטרור היהודי". הבולטת מבין הקבוצות הללו הייתה ליגת ההגנה של גויים, שהייתה אחראית ל-529 מקרים של אנטישמיות.

בקליפורניה היו הכי הרבה אירועים מתועדים, עם 1,266, אחריה ניו יורק, עם 1,218, וניו ג'רזי, עם 830.

הדיווח הגיע יום לאחר שקבוצות פרו-פלסטיניות הסתערו על גרינבלט ועל ה-ADL לאחר שהשווה בין כיסויי ראש, או כיסויי ראש פלסטיניים, לסרטי זרוע נאציים במהלך ראיון ל-MSNBC. יותר מ-60 קבוצות מוסלמיות, ערביות ופלסטיניות חתמו על מכתב שכינה את ההערות "מעוררות שנאה" ו"מסוכנות". הקמפיין מהדהד מאמצים קודמים שדחקו בארגוני זכויות אזרח "להפיל את ה-ADL" כשותף.

ה-ADL, שגם נתקל בביקורת מהימין בשנים האחרונות, אומר שהוא לא מעדיף צד אחד של הקשת הפוליטית על פני צד אחר. היא אומרת שהיא מצייתת להגדרת העבודה הבינלאומית של ברית הזיכרון לשואה לאנטישמיות, שאושרה על ידי מאות מדינות, ממשלות מקומיות, אוניברסיטאות ותאגידים וגררה ביקורת על סיווג חלק מהביקורת בישראל כאנטישמיות.

חוקרי ADL אספו את הנתונים באמצעות מידע מקורבנות, רשויות אכיפת החוק, התקשורת וארגונים שותפים. האירועים כוללים גם מעשים פליליים וגם לא פליליים במסגרות ציבוריות ופרטיות, ואירועים מקוונים של הטרדה במקרים של הודעות ישירות וחלק ממסגרות המדיה החברתית. "מסעות", כגון מקרים מרובים של אנטישמיות באירוע אחד, נספרו פעם אחת בלבד.

דילוג לתוכן