(JTA) – הליגה נגד השמצה משיקה שירות משפטי ארצי כדי לחבר קורבנות של אנטישמיות עם עורכי דין שמסוגלים לקחת את התיקים שלהם על בסיס פרו-בונו.
היוזמה מגיעה כאשר ה-ADL פנה יותר ויותר לליטיגציה כטקטיקה – הקבוצה אומרת שהיא הגישה יותר תביעות ותלונות משפטיות בשנים האחרונות מאשר ב-110 השנים הקודמות שלה ביחד.
הוכרז ביום רביעי, ADL Legal Action Network יוצאת משותפות עם Gibson, Dunn & Crutcher, אחת ממשרדי עורכי הדין הגדולים במדינה. בסך הכל, יותר מ-40 חברות הסכימו להשתתף, והשתמשו במאגר של 39,000 עורכי דין.
הרשת תקבל הגשות מקוונות הכרוכות באפליה, הפחדה, הטרדה, ונדליזם או אלימות ותשתמש בבינה מלאכותית כדי להעריך אותן. טיפים שיעברו את המערכת יופנו לחברות שותפות או לליטיגטורים הפנימיים של ה-ADL.
"במשך עשרות שנים, קורבנות של אנטישמיות הגיעו ל-ADL כדי לקבל שירותי קו חזית", אמר מנכ"ל ADL, ג'ונתן גרינבלט, בהצהרה. "אנו מרחיבים באופן דרמטי את היכולות שלנו לתמוך ביותר אמריקאים יהודים על ידי סיוע במתן גישה ישירה לתמיכה משפטית בכל מקום במדינה".
שותפה של גיבסון דאן, אורין סניידר, כינתה את הרשת "חומת אש משפטית חסרת תקדים נגד אנטישמיות, קיצוניות ושנאה".
היוזמה מגיעה כאשר ה-ADL, שטוף תרומות, נסוג מחלק מהסנגור המסורתי והעבודה החינוכית שלו בעודו עומד בפני מתקפה מימין, כולל ניתוק הקשרים ארוכי השנים עם ה-FBI לאחר שמנהל הסוכנות, קאש פאטל, אמר שה-ADL "פועל כמו ארגון טרור". (הקבוצה גם התמודדה עם ביקורת מהשמאל.)
הקבוצה חיסלה לאחרונה משאב מקוון הידוע בשם מילון המונחים של קיצוניות ושנאה, שמנה יותר מ-1,000 ערכים לאחר האשמות של הטיה מצד שמרנים. היא גם ביטלה, למשל, הכשרה נגד הטיה חתימה לתלמידים ומורי בתי ספר שכללה התמקדות בגזענות ונושאי להט"ב.
גרינבלט אמר שהוא בכוונה מחדש את הארגון כדי לתעדף מאבק באנטישמיות, שכן יהודי ארצות הברית מדווחים על הגברת הטרדות ואפליה.
הרשת המשפטית ממסדת ומרחיבה את הקו המשפטי של קמפוס אנטישמיות, אותו השיק גיבסון דאן עם ADL, Hillel International ומרכז Louis D. Brandeis בשנת 2023. ה-ADL אומר ש-CALL קיבלה כמעט 1,000 דוחות מ-230 קמפוסים ועזרה לעורר תלונות על זכויות אזרח ותיקים פליליים. המערכת החדשה מרחיבה את המודל מעבר להשכלה גבוהה למקומות עבודה, התאמות ציבוריות והאשמות המעורבות ארגונים ויחידים קיצוניים.
דוגמה אחת שמקורה בטיפ היא תלונה פדרלית שהוגשה על ידי ה-ADL ושותפיה ביוני בטענה שבית ספר תיכון בפרברי בוסטון לא הצליח להגן על תלמידים יהודים מפני אנטישמיות.
בתלונה נאמר כי בית הספר התיכון קונקורד-קרלייל וחטיבת הביניים קונקורד הפכו למוקדים להתעללות ביהודים של תלמידים, כולל "הצדעה נאצית במסדרונות בית הספר, תלמידים שמתחלקים לצוותים המכונים "צוות אושוויץ; ו"צוות חמאס" במהלך משחקים אתלטיים, צלבי קרס מצוירים במחברות וברכוש בית ספר, ושימוש ב"ג'ואי" ו"שפלים" אנטישמיים, 'לכו לתא הגזים'", לפי ה-ADL. מנהלי בתי ספר הפחיתו לכאורה או דחו את תלונות התלמידים.
המחוז אמר כי הוא מתייחס לאנטישמיות ברצינות וכי הוא משתף פעולה עם גורמים רשמיים. היא גם אמרה שהיא מתייעצת עם קבוצות יהודיות בזמן שהיא בוחנת את מדיניות הכיתה ותוכניות ההכשרה שלה.
מנהל הרשת המורחבת הוא ג'יימס פאש, שנבחר בשנת 2023 לעמוד בראש חטיבת ליטיגציה חדשה בארגון. בראיון אמר פאש כי הארגון הופך בכוונה את בית המשפט לזירה מרכזית.
"ADL עושה ועשתה, היסטורית, שלושה דברים בצורה מדהימה – אנחנו מחנכים, אנחנו דוגלים ואנחנו חוקרים – ועכשיו אנחנו מתדיינים", אמר. המטרה, הוא הוסיף, היא "ליצור עלויות שמשנות חיים לעבריינים שמבצעים פעולות אנטישמיות בלתי חוקיות", לפתח פסיקה שתגן טוב יותר על יהודים ולתת לקורבנות "מוצא הכרחי לספר את סיפורם בצורה שלמה".
פאש אמר שצוות הליטיגציה של ADL גדל ל"כמו משרד ליטיגציה בוטיק בתוך ADL", עם בערך שבעה ליטיגטורים פלוס צוות תמיכה, בעוד שרוב העניינים הגדולים מתרחשים עם תמיכה ממשרדי עורכי דין חיצוניים. ההתרחבות מגיעה על רקע גיוס כספים מרקיע שחקים, שהגיע לסכום של 170 מיליון דולר בתרומות שנתיות, על פי הדוחות הכספיים המבוקרים האחרונים שלה – עלייה של 65 מיליון דולר לעומת השנה הטובה ביותר שלה.
פאש אמר שהתנחלויות, או אפילו איום בהגשה, יכולים להוביל להשפעה מיידית ולקבוע סטנדרטים למוסדות אחרים.
רשימת התיקים של ה-ADL מאז 7 באוקטובר משתרעת על פני קמפוסים, מחוזות K-12, מקומות עבודה ותביעות מימון טרור. הקבוצה הגישה פעולות פדרליות שביקשו להטיל על איראן, סוריה וצפון קוריאה אחריות לתמיכה לכאורה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר; תלונות נפרדות מעוררות את הכותרת השישית נגד אוניברסיטאות ומחוזות בתי ספר על מה שה-ADL מכנה כישלונות להגיב כראוי לאנטישמיות. הארגון גם תמך בתביעה של הכנסייה שמטרתה הפחדה על ידי קבוצת עליונות לבנה.
היוזמה מגיעה כאשר חברות גדולות רבות דווחו כייללו מחדש את עבודתן הפרו-בונו תחת לחץ של ממשל טראמפ, מה שהעלה את האנטישמיות בראש סדר העדיפויות. כדי להימנע מלהפוך למטרות בנושאים רגישים יותר מבחינה פוליטית כמו הגירה ומקלט, לפי הדיווחים, כמה חברות מתרחקות ממקרים אלה. שיתוף הפעולה עם ארגונים יהודיים בטענות אנטישמיות מאפשר לחברות להתיישר עם נושא שהממשל אישר.
תחת הנשיא דונלד טראמפ, משרד המשפטים ארגן מחדש את חטיבת זכויות האזרח שלו כדי להתמקד ברשימת עדיפויות מצומצמת, ביניהם אנטישמיות. המחלקה פתחה בחקירות באוניברסיטאות שהואשמו בטיפול שגוי בהפגנות בשנה שעברה על המלחמה בעזה, ובחודש שעבר הגישה כתב אישום נגד מיליטנט פלסטיני לכאורה שהשתתף במתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר לפני כניסתו לארה"ב כמהגר.
פאש אמר שהוא מברך על המאמצים הפדרליים, אך הוסיף שפעילות ממשלתית מוגברת אינה סיבה לחברה האזרחית להרפות מהלחץ המשפטי.
"זהו רגע שייקח גישה של כל החברה מהממשלה, לארגונים לא ממשלתיים, לעסקים פרטיים", אמר. "במקרים משפטיים, משרד המשפטים בדרך כלל לא מייצג אנשים פרטיים שהם קורבנות של אנטישמיות, אבל ל-ADL יחד עם השותפים שלנו בחברות יש את היכולת להביא את המקרים האלה לקדמת הבמה".
ה-ADL היא לא הקבוצה היהודית היחידה שגם מחמירה ליטיגציה.
מרכז ברנדייס, עמותה מבוססת וושינגטון הבירה המוקדשת לקידום "זכויות האזרח והאדם של העם היהודי" הודיעה ביום שני על חמישה עובדים חדשים. הקבוצה מנוהלת על ידי קנת' מרקוס, לזכותו כחלוץ השימוש בחוק זכויות האזרח הפדרלי – במיוחד הכותרת השישית – כדי לטפל באנטישמיות בחינוך.
הקבוצה הפרו-ישראלית StandWithUs מדווחת כי הצוות המשפטי שלה גדל פי שלושה מאז הפיגועים ב-7 באוקטובר ופרסם דוחות חצי-שנתיים המפרטים מקרים חדשים.
הגידול בפעילות המשפטית מגיע על רקע דיון רחב יותר על איך לאזן בין אכיפת זכויות האזרח לבין הגנות על חופש הביטוי. כחלק מהמשא ומתן להסדר, ה-ADL דרש ממחוזות בתי ספר ואוניברסיטאות לאמץ באופן רשמי את מה שמכונה ההגדרה IHRA לאנטישמיות.
אבל קבוצות לחירויות האזרח ותומכי זכויות הפלסטינים מתחו ביקורת על השימוש בתלונות כותרת VI הקשורות להגדרת IHRA, משום שלדבריהם אכיפה אגרסיבית יכולה לחנוק דיונים פוליטיים על ישראל. ה-ADL ושותפיה טוענים כי התיקים מכוונים להתנהלות – הטרדה, איומים, אפליה – לא נקודות מבט, וכי הגשות כבר הניבו שינויים קונקרטיים בקמפוסים ובמחוזות.
בהסבירו כיצד הוא בוחר באילו מקרים להמשיך, אמר פאש כי הקריטריונים כוללים האם הגשה תשבש פעילות מזיקה, תחזק או יקבע את החוק, ותיתן לקורבנות קול מלא.
"אנחנו לא יכולים לרפא את הפצועים ואנחנו לא יכולים להחזיר אנשים מהמתים", אמר. "אבל אנחנו יכולים לספק קול ומראית עין של הקלה לקורבנות, בין אם זה שינוי מדיניות או הקלה כספית".
