מקשה על כך הרב חרל"פ , בספרו מי מרום : "לכאורה, יפלא הדבר, איך יתכן לומר זה על אברהם שהיה מכוין רק להנאתו וטובתו?" הבטחה זו, מקטינה לכאורה את עצמת הנסיון. אילו היה מבטיח הקב"ה לאברהם – לך לך – ותדע שתהיה לך הדרך קשה, דע שלא תוכל להשיג בקלות הנאתך וטובתך בארץ הזו – דוקא אז היה הנסיון קשה יותר!
מסביר זאת הרב חרל"פ ע"פ עניינה מצוות המילה המוזכרת כמובן בפרשה. המילה באה לתקן את חטאו של אדה"ר. החטא יצר עולם של פירוד. עולם של "דו פרצופין" כלשון הרב. אם לפני החטא היו חושי הגוף מרגישים את נשמת האדם, את נועמיה ותענוגיה, הרי שלאחר החטא באה גריעותא בשתי מדרגות. לא זו בלבד שאין הגוף מרגיש את הנשמה, אלא שאף נשמת האדם נעשתה תלויה בבחירת הגוף. האדם נפל מדרגת "מרגיש" טוב ורע (באופן רגשי וטבעי), לדרגת "יודע" טוב ורע (באופן קר ושכלתני) באכילתו מעץ הדעת טוב ורע. לפני החטא חש האדם בצורך הפיזי בעשיית הטוב, כפי שנמשך גופו למאכלי מעדנות, וכן נמנע האדם באופן טבעי מעשיית רע, באותה המידה בה נרתע גופו אינסטינקטיבית מאש. עם זאת, משאכל האדם מעץ הדעת, אבדה יכולתו להרגיש טוב ורע, ועל כן יאלץ האדם ללמוד מה טוב ומה רע, על מנת שידע להבחין בין טוב לרע בשכלו, מאחר שגופו כבר אינו מסוגל לכך.
ע"כ באה מצות המילה – "התהלך לפני והיה תמים" – תמים מלשון שלמות. וכך כותב הרב חרל"פ : "ע"י המילה תהיה תמים גופך ונשמתך אחד. התכלית המבוקש שהגוף יתעלה להתקרב עם הנשמה ולא יהיה שום ניגוד ביניהם, לא להיות עוד דו פרצופין , שהנשמה מושכת לכאן והחומר לכאן".
ע"פ יסוד זה, מובן מדוע דווקא אברהם אבינו זכה למצווה המילה. כל תורתו נלמדה דווקא מגופו, הוא הגיע למדרגת השלמות הטבעית וכך דרשו חז"ל במ"ר: מדרש רבה בראשית פרשה צה פסקה ג: ומהיכן למד אברהם את התורה? רבן שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה …רבי לוי אמר מעצמו למד תורה. ע"פ זה יובן גם ענינה של א"י : ההבדל בין א"י לחו"ל, מסביר הרב חרל"פ, הוא כעין ההבדל בין מדרגת אדם לפני ברית המילה ולאחריה. בחו"ל, לא ניתן להשיג מדרגה רוחנית אלא ע"י כבישת כוחות הגוף: "כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוק". לעו"ז א"י היא בחינת התמימות, שלימות כוחות הגוף והנשמה "כל הדר בא"י – דומה כמי שיש לו אלוק". תורת א"י היא התורה העמוקה יותר, התורה המסייעת לנו לחזור לעידן התמימות, למדרגה בה אין ניגוד בין כוחות הגוף לכוחות הנשמה. על כן, קשורה היא ברית המילה בקשר אמיץ בברית הארץ – "וכרות עמו הברית – לתת לו את ארץ כנען". בריתות אלו מסייעות לאדם להגיע לשלימות הגוף והנשמה גם יחד. עפ"ז מסביר הרב חרל"פ את דברי רש"י: "לך לך – להנאתך ולטובתך". רק בא"י תוכל להגיע למדרגה, שתתרומם עד שהנאתך וטובתך – יהיו שלמים אתך, שלא תהיה שום סתירה בין הנאותיך לעבודת ה', כי אם "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".
