Search
מיני-איברים תלת-ממדיים מרקמת מוח עוברית אנושית פותחים חזית חדשה בחקר המוח

דיטרפנים מראים הבטחה בהתחדשות נוירונים לאחר פגיעה מוחית

חוקרים מאוניברסיטת סביליה ואוניברסיטת קאדיז, המתואמים על ידי הפרופסורים לפיזיולוגיה פדרו נונז-עיודים וכרמן קסטרו, הוכיחו כי השימוש בדיטרפנים מאפשר מחדש את האוכלוסייה עם נוירונים חדשים באזורי מוח שנפגעו על ידי פגיעות טראומטיות. תגלית זו משמעותית במיוחד מכיוון שהתאים החדשים הם נוירונים תפקודיים בוגרים, המשולבים במעגלים העצביים של האזור הפגוע ומפתחים מאפיינים תפקודיים זהים לנוירונים שבוטלו על ידי הפגיעה.

ממצא חשוב זה, שפורסם בכתב העת הבינלאומי כתב העת STEM Cell Research & Therapy, הוא תוצאה של מחקר פרה -קליני בבעלי חיים ניסויים, והדגיש את התפקיד הפרמקולוגי שדיטרפנים יכול למלא כטיפול פוטנציאלי לתיקון נזק מוחי.

לפגיעות מוחיות יכולות להיות השלכות חמורות מאוד שלעתים קרובות בלתי הפיכות. אובדן נוירונים יכול להשפיע על מגוון פונקציות, מתנועה לקוגניציה, מה שמוביל לשינויי אישיות או אפילו תנאים חמורים יותר. מציאת טיפולים המסייעים לחידוש רקמות מוח פגומות היא אתגר מרכזי למדע כיום.

בחיפוש זה אחר טיפולים חדשים אפשריים, החוקרים פדרו נונז-עיודים וכרמן קסטרו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הקבוצה מהמחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת קאדיז, בהובלת רוסאריו הרננדז-גלן. שותפות זו אפשרה לזהות מוצרים טבעיים שיכולים לשמש כטיפולים לחידוש רקמות פגומות, ולמנוע אובדן תפקוד.

במחקר חדש זה בבעלי חיים ניסויים, החוקרים הראו כי לאחר פציעה ייצור עצבי חדש מופעל באופן טבעי מתאי גזע עצביים באזורי המוח האחראים לייצורם. עם זאת, תאים אלה אינם עוברים לאזורים שנפגעו מהפגיעה. על ידי טיפול בעכברים שסבלו מפגיעה מוחית באמצעות דיטרפנים כתרופות, הנוירונים החדשים שנוצרו מסוגלים לעבור לאזור הפגוע, שם הם יכולים לאוכלס מחדש את הרקמה שאיבדה נוירונים בגלל הפגיעה.

במילים אחרות, בזכות הטיפול במולקולה זו, לא רק שהאזור הפגוע במוחם של בעלי החיים מקבל נוירונים חדשים מאזורים שעדיין הם בעלי יכולת לייצר אותם, אלא גם נוירונים חדשים אלה הם תפקודיים לחלוטין ודומים לאלה הפגומים, ובכך משחזרים את המעגלים העצביים המקוריים ומייצרים התאוששות תפקודית של הגירויים הקשורים לפציעה. המחקר מזהה גם יעד טיפולי חדש בו ניתן לפעול לייצור טיפולים חדשים: מולקולה המיוצרת על ידי תאי מערכת חיסונית בתגובה לפגיעה שיכולה להיות אחראית למשוך נוירונים אלה לפגיעה.

אף על פי שמחקר זה בוצע במודלים של עכברים והוא עדיין לא חל על המוח האנושי, הוא פותח את האפשרות ש, "בעתיד, לאחר ביצוע ניסויים נוספים לבדיקת התרופה יש השפעה זהה אצל בני אדם וכדי לשלול את רעילותה, ניתן להשתמש בה בטיפולים מחודשים לטיפול בפגיעות מוחיות."

דילוג לתוכן