חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר זיהו מספר דרכים למנהיגי בריאות להתמודד עם בעיית העששת בילדים באנגליה.
במאמר שפורסם על ידי Policy@Manchester, ד"ר ג'ורג' קיצראס, ד"ר מיכאלה גודווין ופרופסור טניה וולש חושפים כי עד 50% מבני ה-5 באנגליה סובלים מכאבים עקב עששת לא מטופלת – או עששת – כאשר רבים מהם סובלים לעבור עקירות שיניים בהרדמה כללית בבית החולים.
עם זאת, שלושה פרויקטי מחקר מהיחידה לבריאות השיניים של האוניברסיטה – בשיתוף עם צוות שיפור בריאות הפה של מנצ'סטר ובתמיכה במימון של המועצה למחקר רפואי – מראים שהפיכת בריאות הפה לראש סדר העדיפויות של המשפחה, ועבודה צמודה עם הורים לילדים צעירים, יכולה להוביל לשינויים בהרגלים לכל המשפחה, תוך מתן יתרונות מתמשכים לילדים ולהורים כאחד.
הפרויקטים כוללים את BRIC (Bedtimes Routines Intervention for Children) שבאמצעותו, בשיתוף הורים לילדים צעירים, החוקרים עיצבו ופיתחו יחד התערבות מבוססת הודעות טקסט לקידום פעילויות שגרתיות מועילות לפני השינה, כולל שיטות היגיינת הפה והפחתת צריכת סוכר. הם מסבירים: "כתוצאה מכך, ילדים צעירים צחצחו שיניים יותר בלילה עם עלייה של 16% בהתנהגות הצחצוח; נמנע מחטיפים ומשקאות ממותקים סביב השינה, עם הפחתה של 24% בצריכת חטיפים/משקאות לפני השינה; ובאופן כללי, מצב הרוח של ההורים ותפקוד המשפחה הכללי השתפרו עם פחות הפרעות במצב הרוח סביב שעת השינה."
כמו כן, Leapfrog, תוכנית בית ספרית לקידום בריאות הפה, אשר שילבה פעילויות תלמידים, מתן מברשות ותמיכה בהודעות טקסט לשינוי התנהגות בריאות הפה למשפחות. קיטסראס, גודווין ו-וולש כותבים: "עבודה זו מכוונת לשישה בתי ספר יסודיים באזורים של שכיחות המחלות הגבוהה ביותר במנצ'סטר. זה הוביל לשיפורים בהתנהגות הצחצוח שלהם בעקבות ההתערבות, כאשר יותר ילדים מצחצחים שיניים פעמיים ביום בסוף המחקר".
הפרויקט השלישי, התערבות קהילתית בבריאות הפה הידועה בשם HeRo (שגרות בריאות, שיניים בריאות), עדיין נמשכת וכולל אספקת חבילות היגיינת הפה וטכניקות לשינוי התנהגות שנועדו ליצור הרגלים טובים לבריאות הפה לילדים שזה עתה נולדו באזורים של צורך גבוה ביותר.
במאמרם מפרטים המחברים מספר עקרונות מפתח העולים מהמחקר שלהם, שלדעתם קובעי המדיניות צריכים לדבוק בהם כאשר שוקלים התערבויות לשיפור בריאות הפה של ילדים.
"בראש ובראשונה, יש לפעול לפי עקרונות פיתוח משותף ועיצוב משותף עם אוכלוסיות יעד מההתחלה, לא כמחשבה שלאחר מכן, כדי להבטיח יתרונות משמעותיים", הם כותבים. "יש להתאים את ההתערבויות לאוכלוסיות היעד, תוך התחשבות בנסיבות אישיות, מקומיות ואזוריות. גישה 'יחידה מתאימה לכולם' לא תביא את השינוי הנדרש".
שנית, קיצראס, גודווין ו-וולש טוענים כי עקרונות אלה "צריכים לכלול גישות מבוססות תיאוריה, מבוססות ראיות לשינוי התנהגות מתמשך". הם מוסיפים: "חייבת להיות הכרה ששינויים חיוביים ויצירת הרגלים יכולים לקחת זמן, עם מימון ומשאבים אחרים שיסופקו בהתאם".
שלישית, בעוד שהם מכירים בתפקיד החשוב שטכנולוגיה ממלאת בתמיכה בשינוי התנהגות, הם דוגלים בכך שיש להשתמש בה עם רציונל ברור כולל "איזה סוג של טכנולוגיה ישמש, עבור מי, איך, איפה ומתי."
ולבסוף, החוקרים ממליצים ש"תמיכה בבריאות הפה בבית הספר צריכה להיות קלה ואטרקטיבית למורים לשילוב בעבודה היומיומית שלהם ולנצל היבטים חברתיים כמו פעילויות בכיתה".
