חוקרים מצאו כי 70 אחוז מהאוסטרלים המאובחנים עם הפרעת דיכאון מג'ורי אינם מקבלים אפילו את הטיפול המינימלי הדרוש.
אוניברסיטת קווינסלנד בראשות הצוות ניתח נתונים עבור 204 מדינות וטריטוריות, להעריך גישה גלובלית לטיפול נפשי נאות.
ד"ר דמיאן סנטומאורו מ-UQ's בית הספר לבריאות הציבור ומרכז קווינסלנד לחקר בריאות הנפש אמרו המטרה הייתה להבין כמה אנשים עם הפרעות דיכאון ברחבי העולם מקבלים טיפול הולם.
בשנת 2021, 30 אחוז מהאוסטרלים עם הפרעת דיכאון מג'ורי קיבלו טיפול מינימלי הולם.
אזורים בעלי הכנסה גבוהה הראו את השיעורים הגבוהים ביותר של טיפול הולם בבריאות הנפש, אך עדיין נמוכים למדי, 27 אחוזים ורק ב-7 מדינות היו שיעורים שעלו על 30 אחוזים".
ד"ר דמיאן סנטומאורו מבית הספר לבריאות הציבור של UQ וממרכז קווינסלנד לחקר בריאות הנפש
טיפול מינימלי הולם בהפרעות דיכאון מג'ורי מוגדר כטיפול תרופתי של חודש אחד לפחות בנוסף ל-4 ביקורים אצל רופא או 8 מפגשים עם איש מקצוע.
ב-90 מדינות, הטיפול הולם היה מתחת ל-5 אחוזים, כאשר השיעורים הנמוכים ביותר באפריקה שמדרום לסהרה היו רק 2 אחוזים.
"בעולם, רק 9% מהאנשים עם מחלות דיכאון חמורות קיבלו את הטיפול המינימלי הדרוש", אמר ד"ר סנטומאורו.
"היה פער מגדרי קטן עם שיעורים גבוהים יותר של נשים (10.2 אחוזים) מאשר גברים (7.2 אחוזים)."
פסיכיאטר וחוקר בית הספר לבריאות הציבור פרופסור הארווי ווייטפורד אמר שאנשים רבים עם דיכאון זקוקים ליותר מטיפול הולם באופן מינימלי.
"זמינים טיפולים יעילים ועם הטיפול הנכון, אנשים יכולים להחלים לחלוטין", אמר פרופסור ווייטפורד.
"ללא טיפול הסבל והליקוי מהדיכאון עלולים להתארך ולהשפיע לרעה על מערכות יחסים, עבודה וחינוך.
"במימון והערכה של בריאות הנפש, עלינו להתמקד באיכות ובמשך הטיפול, כמו גם במדידת נגישות לטיפול".
ד"ר סנטומאורו אמר כי הממצאים תומכים בתוכנית הפעולה המקיפה לבריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי לשנים 2013–2030, שמטרתה להגדיל את הכיסוי של שירותי בריאות הנפש ב-50% לפחות עד 2030.
"הדגשת מיקומים וקבוצות דמוגרפיות שיש להם את שיעורי הטיפול הנמוכים ביותר יכולה להנחות את תעדוף אזורי התערבות והקצאת משאבים", אמר ד"ר סנטומאורו.
"הנתונים מספקים קו בסיס למעקב אחר ההתקדמות כדי לשפר את הטיפול בהפרעות דיכאון חמורות."
במחקר השתתפו חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון, ארגון הבריאות העולמי ומאוניברסיטת הרווארד.
המחקר פורסם ב הפסיכיאטריה של Lancet.
