מחקר חדש קושר זמן קצר יותר להירדם ונחירות לסיכון גבוה יותר לירידה בשחלות

הממצאים מצביעים על כך שהפרעות שינה עלולות להשפיע על רמות ההורמונים והתפתחות הזקיקים.

במחקר שפורסם לאחרונה ב- דוחות מדעייםקבוצת חוקרים חקרה את הקשר בין פרמטרי שינה לבין רזרבה שחלתית מופחתת (DOR) בנשים המחפשות טיפולי פוריות במרפאה.

רֶקַע

הרבייה הראתה שימור יוצא דופן לאורך זמן. לאחרונה, סקרים מצביעים על מגמת עלייה של אי פוריות בקרב נשים צעירות יותר, המונעת מגורמים כמו זיהום סביבתי, תיעוש, לחצים חברתיים ומצבים בריאותיים שונים.

רזרבה שחלתית היא סמן מרכזי להערכת פוריות האישה. רופאים מעריכים את הרזרבה השחלתית באמצעות בדיקות ביוכימיות (כמו הורמון מגרה זקיקים (FSH), הורמון luteinizing (LH) והורמון אנטי-מולריאני (AMH)) ושיטות אולטרסאונד (כגון ספירת זקיקים אנטראליים).

DOR הפך לגורם משמעותי בהליכי טכנולוגיית רבייה מסייעת (ART), מה שגורם לרוב לתגובה לקויה במהלך הפריה חוץ גופית (IVF). למרות מחקר מקיף, הסיבות ל-DOR עדיין לא מובנות, מה שמחייב מחקר נוסף על הקשרים הפוטנציאליים שלה להפרעות שינה.

לגבי המחקר

זוגות המחפשים טיפולי פוריות במרכז לרפואת הרבייה, בית החולים ליולדות וילדים במחוז פוג'יאן, המזוהה עם האוניברסיטה הרפואית של פוג'יאן, נכללו במחקר זה מיולי 2020 עד יוני 2021. נתונים נאספו מגברים משתתפים שעברו IVF או הזרקת זרע תוך ציטופלזמית (ICSI) במרפאה.

קריטריוני הכללה דרשו לתזמן זוגות להפריה חוץ גופית או ICSI, בעוד שקריטריוני ההדרה כללו הריון או הנקה, הפרעות היפותלמוס-יותרת המוח, היסטוריה של ניתוחי שחלות, מחלות במקביל הגורמות לנדודי שינה, טיפול קודם בהפרעות שינה ומצבים מאובחנים המשפיעים על מערכת האורגניטלית. התקבלה הסכמה מדעת בכתב מכל המשתתפים, ופרוטוקולי המחקר קיבלו אישור אתי מוועדת האתיקה של בית החולים.

המשתתפים סווגו לשתי קבוצות על פי מצב הרזרבה השחלתית שלהן: DOR ולא DOR. אבחון DOR חייב לעמוד לפחות בשני קריטריונים ספציפיים הקשורים לרמות ההורמונים ולספירת הזקיקים. רמות ההורמונים הוערכו בשיטת Chemiluminescence, והתפלגות זקיקים בשחלות חושבה באמצעות אולטרסאונד צבעוני.

איכות השינה הוערכה באמצעות מדד איכות השינה של פיטסבורג (PSQI), שאלון STOP-Bang עבור דום נשימה חסימתי בשינה, ו-Epworth Sleepiness Scale (ESS) עבור ישנוניות בשעות היום. ניתוח הנתונים נערך באמצעות IBM-SPSS גרסה 22.0, תוך שימוש במבחנים סטטיסטיים מתאימות כדי לזהות הבדלים משמעותיים וגורמי סיכון ל-DOR.

תוצאות המחקר

סך של 979 נשים נרשמו למחקר, כאשר 148 אובחנו עם DOR וגיל ממוצע של 35.35 שנים. ל-831 הנשים הנותרות, שסווגו כקבוצת הלא-DOR, היה גיל ממוצע של 31.70 שנים, מה שהראה הבדל מובהק סטטיסטית (p < 0.001). הבדלים בולטים נצפו גם בין הקבוצות במאפיינים הורמונליים וזקיקים מרכזיים, כולל ספירת זקיקים, AMH, FSH, אסטרדיול (E2) וטסטוסטרון (T), כולם עם ערכי p מתחת ל-0.001.

השאלון PSQI, ESS ו-STOP-Bang הופעלו להערכת איכות השינה. התוצאות הצביעו על כך שלקבוצת ה-DOR הייתה זמן השהייה קצר יותר באופן משמעותי בהתחלת שינה, בממוצע של 15 דקות בהשוואה ל-22 דקות בקבוצת הלא-DOR (p=0.001). בנוסף, משך השינה הכולל היה נמוך יותר בקבוצת ה-DOR, עם ממוצע של 7.35 שעות בהשוואה ל-7.57 שעות בקבוצת הלא-DOR (p=0.014). בעוד שה-PSQI חשף הבדלים משמעותיים בהשהיית תחילת השינה ומשך השינה, לא היו הבדלים בולטים בציוני ESS ו-STOP-Bang בין הקבוצות.

ניתוח נוסף סיווג את משך השינה הכולל לשלוש קבוצות: יותר מ-8 שעות, 6 עד 8 שעות ו-6 שעות או פחות, בעוד שהחביון של תחילת שינה חולק לשלוש קטגוריות: פחות מ-30 דקות, 30 עד 44 דקות ו-45 דקות או יוֹתֵר. נצפו הבדלים מובהקים בספירת AMH וזקיקים על סמך משך השינה, כאשר רמות גבוהות יותר נרשמו באלו שישנו יותר מ-8 שעות בהשוואה לאלו שישנו 6 שעות או פחות (p=0.007, 0.005, 0.030, בהתאמה).

זמן השהייה בהתחלת שינה השפיע גם על רמות AMH, כאשר הקבוצה של 30 עד 44 דקות הראתה רמות AMH גבוהות משמעותית בהשוואה לאחרים (p=0.001, 0.011, 0.036). הקבוצה עם חביון התחלת שינה של 45 דקות או יותר הציגה ספירת זקיקים גבוהה יותר מאלה בקטגוריות חביון קצרות יותר.

ניתוח רגרסיה לוגיסטית גילה כי גיל, חביון שינה מ-PSQI וציוני PSQI הכוללים היו גורמי סיכון בלתי תלויים ל-DOR, עם יחסי סיכויים מותאמים של 0.831, 1.708 ו-0.870, בהתאמה (p<0.001, 0.002, 0.036). בקרב נבדקים בני 35 שנים ומעלה זוהו נחירות והשהייה בשינה PSQI כגורמי סיכון בלתי תלויים (OR = 2.489, 2.007; p = 0.040, 0.008). בנוסף, כאשר ריבד לפי מדד מסת הגוף (BMI), רק הגיל היה גורם סיכון משמעותי ל-DOR בקבוצת BMI ≥ 25 ק"ג/מ"ר (OR = 0.822; p < 0.001), בעוד שגם הגיל וגם זמן השינה היו גורמי סיכון ב- קבוצת BMI < 25 ק"ג/מ"ר (OR = 0.828, 1.761; p < 0.001, 0.003).

מסקנות

לסיכום, המחקר מצא כי חביון קצר יותר בהתחלת שינה ונחירות הגדילו משמעותית את הסיכון ל-DOR, במיוחד בנשים בנות 35 ומעלה. הממצאים מדגישים את DOR כאתגר הולך וגובר עבור נשים המחפשות הריון, כאשר הפרעות שינה עלולות לפגוע בהפרשת ההורמונים ובהתפתחות הזקיקים. שילוב הערכות שינה בהערכות פוריות עשוי לשפר את תוצאות הרבייה, במיוחד עבור נשים מעל גיל 35.