דיווח על טיפול ב-COVID-19 בתקשורת בארה"ב חסר קפדנות מדעית, אומר המחקר

מחקר: תיאורים של עדויות מדעיות ואי ודאות של טיפולים לא מוכחים ב-COVID-19 בחדשות ארה"ב: מחקר ניתוח תוכן. קרדיט תמונה: Gargantiopa / Shutterstock

למרות אזכורים תכופים של ראיות מדעיות, התקשורת בארה"ב התעלמה במידה רבה מאי הוודאות והסתמכה על לא מומחים, מה שעורר בלבול ציבורי במהלך משבר COVID-19 המוקדם.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JMIR אינפודמיולוגיהמדענים בחנו את הצגת הראיות המדעיות על טיפולים מוקדמים נגד מחלת נגיף הקורונה 2019 (COVID-19) ואת הדיווח על אי ודאות לגבי יעילותם של טיפולים אלה במצבים מקוונים ומסורתיים של מדיה חדשותית בארצות הברית כדי להבין את המידע השגוי והאתגרים הקשורים עם העברת מדע לציבור.

רֶקַע

מגיפת COVID-19 הדגישה את החשיבות של דיווח מדעי מדויק וברור כדי להבטיח את אמון הציבור ואת ההבנה של אמצעי הזהירות של בריאות הציבור והקפדה עליהם. עם זאת, חוסר הוודאות וחוסר הבהירות לגבי טיבם של זיהומי קורונה 2 (SARS-CoV-2) בתסמונת נשימתית חריפה חמורה הובילו לרמה גבוהה של מידע מוטעה בשלבים המוקדמים של מגיפת ה-COVID-19.

מידע שגוי ממקורות לא מאומתים, כגון מומחים או הדפסות מקדימות שלא עברו ביקורת עמיתים, וטיפולים שונים שלא אושרו ולא מוכחים מבחינה מדעית, יחד עם ההיפר-פוליטיזציה של ההתפתחויות סביב המגיפה, הציגו אתגרים רבים לדיווח מדעי מדויק.

יתר על כן, סקרים דיווחו כי צורות תקשורת מסורתיות, כגון שידורי חדשות, עיתונים ורדיו, הן עדיין מקור החדשות המועדף על רוב האמריקאים, בהשוואה למדיה חברתית, שיתוף חדשות בין חברים או מפה לאוזן. ההפצה המהירה של מחקרים לא מדויקים ולא מאומתים של COVID-19 באמצעות מקורות תקשורת מסורתיים הייתה יכולה לתרום לחוסר האמון והתסכול של האנשים במהלך השנה הראשונה של המגיפה.

לגבי המחקר

במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו את הצגת הראיות המדעיות ואי הוודאות לגבי שלושה טיפולים פוטנציאליים ופופולריים ל-COVID-19 במקורות מדיה מסורתיים ומקוונים בארה"ב. שלושת הטיפולים – הרמדסיביר האנטי-ויראלי, פלזמה הבראה והידרוקסיכלורוקווין – לא היו הוכח כמועיל נגד COVID-19 בתקופה שבה לא היו קיימים חיסונים או טיפולים אחרים שאושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

החוקרים התמקדו בייצוג של טיפולים אלו בכותרות ובפסקאות המובילות בהשוואה לדיווחים בגוף הראשי או לדיווחי חדשות בסרטון. המסגרת המושגית של המחקר השתמשה במודלים קיימים של תקשורת מדעית, כמו מודל האוריינות המדעית, המתמקד בטיפול בליקויים בידע הציבורי, ומודל מעורבות הציבור, המדגיש את החשיבות של מעורבות הציבור במדיניות המדע.

החוקרים הכירו בתפקידם של גורמים כמו השמטת פרטים חיוניים והפוטנציאל להייפ בהורדת הדיוק של דיווח מדעי. יתר על כן, המחקר בחן את ההשפעה של "אפקט הראשוניות", שבו קוראים נותנים חשיבות לא שווה למידע שהם נתקלים בהם לראשונה בדיווח הלא מדויק של מדע בכותרות.

לצורך מחקר זה, החוקרים בחנו 479 דיווחים בתקשורת על שלוש שיטות הטיפול על פני 449 דיווחים בתקשורת האמריקאית שנבחרו על סמך סיקור ופופולריות. מערך הדוחות הסופי לא כלל כפילויות או דוחות שלא דנו באופן מהותי בשיטות הטיפול.

הניתוח היה עקבי והתבסס על ספר קוד שפותח על ידי החוקרים כדי להבטיח הערכה אחידה. המחקר התמקד בנושאים שאחריהם בדיווחים בתקשורת, הצגת העדויות המדעיות, מקורות הסמכות שצוטטו והטענות לגבי יעילותם ובטיחותם של הטיפולים.

תוצאות

המחקר מצא כי 67% מהדיווחים בתקשורת דנו בהידרוקסיכלורוקין, ואחריו רמדסיביר, שנדון ב-27% מהדיווחים בתקשורת, ופלסמה להחלמה, שדווחה ב-13% מהדיווחים.

רוב הדיווחים בתקשורת על הידרוקסיכלורוקין התמקדו ביעילותו ובבטיחותו והצביעו על מעורבות משמעותית של גופים פוליטיים, כאשר 97% מהדיווחים על הידרוקסיכלורוקין ציטטו את נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ כמקור המידע. דיוני הדיווחים בתקשורת על remdesivir ועל פלזמות הבראה התרכזו בנושאים של יעילות, בטיחות ולוגיסטיקה.

למרות ש-67% מהדיווחים בתקשורת התייחסו לראיות מדעיות, רק 24% מהדיווחים הללו התייחסו לפרסומים מדעיים ספציפיים. יתר על כן, המגבלות ואי הוודאות בראיות לא נדונו תדיר.

רק 26% מהפסקאות המובילות ו-6% מהכותרות מדיווחי התקשורת הללו הכילו פרטים כלשהם על העדויות המדעיות. בהתחשב בכך שרוב הקוראים לרוב אינם קוראים מעבר לכותרות ולפסקה הראשית, היעדר ראיות מדעיות עלול לתרום באופן משמעותי לאי הבנה וחוסר אמון ציבוריים.

אחד מנקודות השיא של המחקר היה "האיזון הכוזב" בדיווחים בתקשורת, שבהם הוכחו ראיות לא מדעיות והסכמה מדעית כתקפים באותה מידה. הדבר עיוות את תפיסת הטיפול בציבור ויצר בלבול לגבי יעילותו ובטיחותו.

מסקנות

בסך הכל, המחקר הדגיש את החשיבות של דיוק, בהירות ומקורות מדעיים אמינים בתקשורת מדעית, במיוחד בנושאי בריאות ורפואה. החוקרים דחקו בעיתונאים להעביר ראיות ומגבלות מדעיות ללא סנסציוניות בצורה מדויקת. תיאור מדויק של מידע מדעי, במיוחד בזמנים של אי ודאות, כמו מגיפת COVID-19, חיוני לקבלת החלטות מושכלות וטיפוח אמון הציבור.