מחקר בראשות אמסטרדם UMC, לאורך יותר מ-5 שנים ו-1100 מטופלים, הוכיח אסטרטגיה להפחתת שימוש בלתי הולם ב-IV בשליש, השפעה שנמשכה לאורך חמש השנים. זה אמור להוביל גם להפחתה בזיהומים הקשורים המשפיעים על אחד מכל עשרה חולים. תוצאות אלו מתפרסמות היום ב ה-Lancet eClinicalMedicine.
"זיהומים הנגרמים גם ע"י IV וגם מצנתרים מתרחשים בלמעלה מ-10% מהחולים ומחקרים מצביעים על כך שעד רבע אין צורך. פשוט, זה אומר שהחולים נמצאים בסיכון גבוה שלא לצורך לזיהום. זה יכול לעכב, או אפילו להפריע להחלמה שלהם", אומרת סוזן גרלינגס, פרופסור לרפואה פנימית באמסטרדם UMC.
על מנת להילחם בכך צוות המחקר פרסם בשנת 2017 אסטרטגיה ב-Lancet Infectious Diseases. אסטרטגיה זו הביאה להפחתה של 37% במספר הצנתרים המיותרים או בשימוש לא הולם.
"כשמדברים על שימוש לא הולם, הכוונה היא בדרך כלל לצנתרים שמניחים זמן רב מדי או, במקרה של צנתר שתן, כשאין תמיכה מספקת למטופל", מוסיפה גרלינגס.
על פני 1113 החולים שנכללו במחקר, 962 קיבלו צנתר IV, המשמש בדרך כלל למתן נוזלים, כאשר 151 הנותרים קיבלו צנתר שתן ו-962 הנותרים קיבלו צנתר IV.
"מה שבאמת מעניין הוא שאף מחקר מעולם לא בדק עד כמה ההמלצות הללו מתמשכות, וזה נכון לגבי אסטרטגיות חדשות רבות בתחום הבריאות. במקרה זה, אנו רואים בבירור שההשפעות נשמרו במהלך חמש השנים האחרונות". אומר גירלינגס.
מה, עכשיו למה
כדי להבין מדוע האסטרטגיה שלהם המשיכה לעבוד, צוות המחקר ביצע ראיונות עם 18 אנשי מקצוע בתחום הבריאות ברחבי הולנד. ראיונות אלו גילו כי האסטרטגיה שינתה לצמיתות את זרימת העבודה בארבעה מתוך חמשת בתי החולים שנכללו במחקר.
"על ידי דיבור עם אלה 'בשטח', למדנו מה עבד ואולי יותר מכריע, מה לא עבד", אומרת טסה ואן הורריק, חוקרת באמסטרדם UMC והמחברת הראשונה של המחקר.
"החסמים העיקריים לשמירה על האסטרטגיה היו שילוב של סדרי עדיפויות אחרים, מחסור בזמן, בכוח אדם או בשניהם, וכמובן שבמקרים מסוימים פשוט לא היה מי שיוביל את היישום לאורך חמש השנים. זה מראה לנו שהאסטרטגיה יכולה לעבוד, כל עוד המשאבים קיימים". מוסיף ואן הוריק.
אם כי, המחקר גם הוכיח כי משאבים אלה אינם צריכים להיות קבועים. הוכח שהשקעה זמנית, בזמן או במנהיגות, מספיקה כדי להפחית את השימוש המיותר או הבלתי הולם של IV וצנתרים.
