מחקר חדש הראה שתת פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס שאובחנה לפני 21 שבועות של הריון קשורה לשיעורים גבוהים יותר מפי 4 של תת פעילות גלויה של בלוטת התריס או טיפול חלופי בלוטת התריס בתוך 5 שנים מהלידה. המחקר פורסם בכתב העת בעל ביקורת עמיתים תְרִיס®כתב העת הרשמי של איגוד בלוטת התריס האמריקאי® (ATA®).
תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, או שינוי ברמות של הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH) שאינו חמור מספיק כדי לגרום לתסמינים, שכיח במיוחד במהלך ההריון, ומשפיע על עד 1 מכל 4 אנשים בהריון. בעוד תת פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס אינה מסוכנת מטבעה, תת פעילות גלויה של בלוטת התריס מגיעה עם תסמינים חמורים כולל עייפות, דיכאון ובעיות לב.
מייקל ורנר, MD, פרופסור למיילדות וגינקולוגיה בבית הספר לרפואה של ספנסר פוקס אקלס באוניברסיטת יוטה בריאות, ומחבריו דיווחו כי התקדמות להיפותירואידיזם גלוי הייתה שכיחה יותר אצל אנשים עם רמות הורמונים מגרות בלוטת התריס שהיו יותר מפי שניים רמה נורמלית.
אנשים עם רמות גבוהות יותר של נוגדנים נגד אנזים בלוטת התריס, מה שיכול להצביע על כך שהגוף מגביר תגובה אוטואימונית נגד בלוטת התריס, היו גם בסיכון גבוה יותר להיפותירואידיזם בתוך 5 שנים לאחר הלידה בהשוואה לאלה עם רמות נמוכות יותר של הנוגדן.
החוקרים מצאו כי אבחנה של היפותירוקסינמיה, מחסור בהורמון בלוטת התריס, תירוקסין, לפני 21 שבועות של ההריון לא הייתה קשורה להתפתחות של תת פעילות גלויה של בלוטת התריס לאחר הלידה.
לימוד הקשרים ארוכי הטווח של תוצאות הבדיקות, כמו גם ההשפעות של ההתערבויות שלנו, במהלך ההריון על בריאותם ורווחתם של אמהות וילדים הוא היבט חשוב במיוחד של מחקר קליני ברפואה סב-לידתית", אומר ורנר. "בעוד ניסויי הרשת NICHD לרפואה אימהית-עוברית של האב שמהם הנתונים שלנו נגזרים לא הראו הבדלים בתוצאות נוירו-התפתחותיות של 5 שנים בילדים מטיפול טרום לידתי של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס או היפותירוקסינמיה, הנתונים שלנו מעניקים ראיות נוספות לתקופת הזמן שלאחר הלידה. כאשר מחלות אוטואימוניות, במקרה זה, תת פעילות בלוטת התריס, נוטות יותר להיות נוכחות."
מייקל ורנר, MD, פרופסור למיילדות וגינקולוגיה בבית הספר לרפואה של ספנסר פוקס אקלס באוניברסיטת יוטה בריאות
