עיסוק בספורט מגע עלול להעלות את הסיכון להפרעת תנועה דמוית פרקינסון

• עיסוק בספורט מגע קשור להתפתחות של אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE), הפרעה מוחית הנגרמת לרוב מפגיעות ראש חוזרות ונשנות.
• מחקר חדש מצא כי לספורטאים שפיתחו CTE מעיסוק בספורט מגע יש סיכון גבוה לפרקינסוניזם, הפרעת תנועה הדומה למחלת פרקינסון.
• חלק מהאנשים עם פרקינסוניזם עלולים לפתח מחלת פרקינסון בשלב מאוחר יותר בחיים.

קיים קשר חזק בין עיסוק בספורט מגע לבין התפתחות הפרעת תנועה המכונה פרקינסוניזם, על פי מחקר חדש גדול.

הקשר הוא אנצפלופתיה טראומטית כרונית, או CTE, הנובעת מפגיעות חוזרות ונשנות בראש וזעזוע מוח.

פרקינסוניזם הוא כינוי להפרעת תנועה הדומה למחלת פרקינסון. התסמינים כוללים בעיות שיווי משקל, נוקשות בידיים או ברגליים ותנועה איטית.

החוקרים הבחינו כי המוח של אנשים שלקו בפרקינסוניזם נוטה יותר להכיל גופי לוי ב Substantia nigra – אזור במוח המעורב בשליטה בתנועה – סבכים נוירו-פיברילריים, אובדן נוירונים ומוות מוקדם יותר. אלו ממצאים שנמצאים גם ב מחלת אלצהיימר ודמנציה.

הממצאים מצביעים על כך שלכל שמונה שנים של השתתפות בספורט מגע, יש עלייה של 50% בסיכון לפגיעה נוספת באזור המוח השולט בתנועה.

החוקרים בדקו את מוחותיהם, נתיחה שלאחר המוות, של 481 תורמים. מתוכם, 119 אנשים סבלו מפרקינסוניזם. אלו עם CTE חמור יותר היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לפתח פרקינסוניזם. במחקר, 24.7% מהאנשים שלקו ב-CTE סבלו גם מפרקינסוניזם.

המחקר פורסם ב JAMA נוירולוגיה.