שבץ מוחי לא רק גורם לנזק חריף למוח, אלא יכול להיות גם השלכות בריאותיות ארוכות טווח על איברים אחרים – כמו הלב. "עם זאת, היה מעט מחקר עד כה על ההשפעות של פציעות מוחיות על חסינות מערכתית", אומר פרופסור ארתור ליז מהמכון לחקר שבץ ודמנציה (ISD) בבית החולים האוניברסיטאי LMU. ליז היא החוקרת הראשית של מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת תָא. החוקרים עבדו על ההשערה שלשיעור הגבוה של מחלות נלוות המתפתחות לאחר שבץ יכול להיות סיבה אימונולוגית שכיחה. והם דווקא הצליחו למצוא את זה: מקורם של הפרעות בתפקוד בחלקים אחרים בגוף נעוץ בזיכרון האימונולוגי של התאים היוצרים דם במח העצם.
באמצעות טכניקות ריצוף של תאים בודדים, Liesz וצוותו הדגימו נוכחות של שינויים פרו-דלקתיים קבועים בתעתיק של תאי חיסון מסוימים (מונוציטים/מקרופאגים) במספר איברים. במילים אחרות, מקטעי גנים מסוימים מתומללים שם באופן שונה לאחר השבץ, מה שמפר את איזון הפרוטאום. שינויים אפיגנטיים אלו מתרחשים לרוב בלב, שם הם עלולים לגרום להצטלקות ולפגוע בתפקוד השאיבה. "הצלחנו לזהות את החלבון IL-1b כאשם העיקרי לשינויים האפיגנטיים המשפיעים על הזיכרון האימונולוגי לאחר שבץ מוחי", אומר ליז.
גישות טיפוליות מבטיחות באופק
החוקרים הדגימו במודל עכבר את הקשר בין יצירת דם שונה במח העצם דרך IL-1b שהובע יתר על המידה והפרעות בתפקוד הלב. יתרה מכך, הם הראו שחסימת IL-1b ועיכוב נדידה של התאים הפרו-דלקתיים ללב מנעו בהצלחה בעיות לב לאחר שבץ.
ממצאים אלו הם משמעותיים ביותר, שכן הם פותחים את ההבטחה לגישות טיפוליות יעילות למניעת מצבים לבביים משניים לאחר שבץ מוחי".
פרופסור ארתור ליז, המכון לחקר שבץ ודמנציה (ISD), בית החולים האוניברסיטאי LMU
מחברי המחקר מאמינים שהמנגנונים האפיגנטיים שהם תיארו לתכנות מחדש של מערכת החיסון בציר המוח-לב ייצרו מסגרת חדשה להסבר התפתחותן של מחלות נלוות שונות בתיווך IL-1b.
