אנשים נוטים להיות פחות נרקיסיסטים כשהם מזדקנים מילדות ועד בגרות, על פי מחקר שפורסם על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי. עם זאת, ההבדלים בין אנשים נשארים יציבים לאורך זמן – אנשים שהם יותר נרקיסיסטים מבני גילם כילדים נוטים להישאר כאלה כמבוגרים, כך מצא המחקר.
לממצאים אלה יש השלכות חשובות בהתחשב בכך שרמות גבוהות של נרקיסיזם משפיעות על חייהם של אנשים במובנים רבים – הן על חייהם של הפרטים הנרקיסיסטים עצמם, ואולי אפילו יותר, על חיי משפחותיהם וחבריהם".
Ulrich Orth, PhD, המחבר הראשי של אוניברסיטת ברן, שוויץ
המחקר פורסם בכתב העת עלון פסיכולוגי.
אורת' ועמיתיו ניתחו נתונים מ-51 מחקרי אורך, שכולם מדדו כיצד רמות הנרקיסיזם של המשתתפים השתנו לאורך זמן. המחקרים כללו 37,247 משתתפים (52% נשים ו-48% גברים) בגילאי 8 עד 77. חלק מהמחקרים עקבו אחר המשתתפים במשך עשרות שנים. רובם נערכו בארה"ב, קנדה ומערב אירופה, עם אחד בסין ואחד בניו זילנד.
החוקרים קידמו אם כל מחקר מדד אחד או יותר משלושה סוגים שונים של נרקיסיזם: סוכן, אנטגוניסטי ונוירוטי. נרקיסיזם סוכן כולל רגשות של גרנדיוזיות או עליונות וצורך עז בהערצה; נרקיסיזם אנטגוניסטי כולל יהירות, זכאות, חוסר תחושה ואמפתיה נמוכה; ונרקיסיזם נוירוטי כרוך בחוסר ויסות רגשי ורגישות יתר.
בסך הכל, החוקרים מצאו כי כל שלושת סוגי הנרקיסיזם ירדו מילדות ועד זקנה, עם ירידה קטנה בנרקיסיזם סוכן וירידה מתונה בנרקיסיזם אנטגוניסטי ונוירוטי.
החוקרים גם גילו, עם זאת, שהנרקיסיזם של אנשים ביחס לזה של בני גילם לא השתנה באופן משמעותי לאורך זמן. במילים אחרות, אנשים שהיו יותר נרקיסיסטים מהממוצע בילדותם נשארו נרקיסיסטים יותר מהממוצע כמבוגרים.
"זה היה נכון אפילו לאורך תקופות זמן ארוכות מאוד, מה שמצביע על כך שנרקיסיזם הוא תכונת אישיות יציבה", אמר אורת'.
רוב הנתונים שנותחו במחקר היו מארצות הברית וממערב אירופה, כך שמחקר עתידי צריך לבחון נרקיסיזם במגוון רחב יותר של מדינות ותרבויות, אמר אורת'.
מחקר עתידי צריך גם לכוון לחקור את הסיבות לכך שהנרקיסיזם יורד עם הגיל, לפי אורת'. "תיאוריה אחת מציעה שהתפקידים החברתיים שאנו לוקחים על עצמנו בבגרות, למשל כשותף, הורה, עובד וכן הלאה, מובילים להתפתחות מאפייני אישיות בוגרים יותר, כולל רמות נמוכות יותר של נרקיסיזם", אמר.
