הגיל המורגש של מטפלים בני זוג קשור לגיל המורגש של יקיריהם החיים עם דמנציה, על פי מחקר מאוניברסיטת סארי. גיל נתפס זה אצל אנשים עם דמנציה והמטפלים שלהם קשור לרווחתם שלהם, שביעות הרצון מהחיים והביטחון העצמי שלהם.
גיל מורגש מוגדר כגילו של מישהו בהשוואה לגילו האמיתי. זה נמדד על ידי בקשת אנשים לדווח אם הם מרגישים צעירים, זהים או מבוגרים מגילם האמיתי. מושג זה עוזר להבין כיצד אנשים רואים את ההזדקנות של עצמם, אשר יכולה להשפיע על בריאותם הנפשית והפיזית ולחזות תוצאות בריאותיות חשובות, כולל תמותה.
הבנת הקשר בין הגיל המורגש בין אנשים עם דמנציה לבין המטפלים בני הזוג שלהם היא חיונית.
הממצאים שלנו מדגישים את החשיבות של איכות מערכת היחסים בהתאמת תפיסות ההזדקנות. המחקר שלנו מצביע על כך שהגיל המורגש הצעיר של המטפלים עשוי להשפיע לטובה על רווחתם של אנשים עם דמנציה.
זה מדגיש את הצורך בהתערבויות ובמדיניות שתומכות הן במטפלים והן במקבלי טיפול, מטפחת חוויות הזדקנות בריאה יותר ומשפרת את איכות החיים בתוך מערכות היחסים המטפלות הללו".
ד"ר סרינה סבטיני, המחברת הראשונה של המחקר מאוניברסיטת סארי
החוקרים של סורי בחנו נתונים ממחקר IDEAL הבריטי שנערך בין 2014 ל-2016. הנתונים כוללים 1001 זוגות של אנשים החיים עם דמנציה ובני זוגם. גילאי המשתתפים נע בין 41 ל-95 שנים. רוב האנשים עם דמנציה היו גברים, בעוד שרוב המטפלים בבני הזוג היו נשים.
צוות המחקר מדד בן כמה כל אדם הרגיש והעריך את איכות מערכת היחסים, הרווחה, שביעות הרצון מהחיים והביטחון העצמי שלו. החוקרים השתמשו בניתוחי רגרסיה ליניארית כדי לקבוע את הקשר בין הגילאים המורגשים של אנשים עם דמנציה ובני זוגם. הם גם השתמשו במודל התלות ההדדית בין שחקן-שותף (שיטה להבין כיצד רגשות והתנהגויות של אדם אחד קשורים למשתנים אחרים בבן/בת הזוג שלו) כדי לראות אם איכות מערכת היחסים שלהם השפיעה על הקשר הזה ואם גילו המורגש של אדם קשור לגילו. בריאותו הנפשית והרגשית של בן הזוג. גישה מדעית זו אפשרה לצוות להבין כיצד התחושות והתפיסות של ההזדקנות משותפים ועשויות להשפיע זה על זה במסגרת מערכות היחסים הטיפוליות הללו.
ד"ר סבטיני הוסיף:
"המחקר שלנו מצא גם שלאיכות מערכת היחסים הסיעודית יש תפקיד משמעותי. מטפלים שדיווחו על איכות מערכת יחסים טובה יותר נטו להיות בעלי גיל מורגש דומה הרבה יותר לזה של האדם הסובל מדמנציה מאשר אלו עם מערכות יחסים גרועות. זה מצביע על כך שהמטפל ו אדם עם דמנציה תופס את הזדקנותו בצורה דומה יותר כאשר יש לו מערכת יחסים קרובה.
"על ידי טיפוח אינטראקציות חיוביות והבנה הדדית, נוכל לשפר את הבריאות הנפשית והרגשית הן של המטפלים והן של אלה עם דמנציה."