חוקרים מאוניברסיטת אומאו הצליחו לראשונה להראות ששונות בודדים ברגישות לזיהום ופלורה חיידקית מסבירים יחדיו מחלות עששת חוזרות ושאחרות הן א-סימפטומטיות. התוצאות, החשובות לאבחון וטיפול בעששת ומחלות אחרות, פורסמו בכתב העת eBioMedicine.
בשני פרסומים קודמים ב-eBioMedicine, קבוצת מחקר באוניברסיטת אומאו זיהתה שלושה סוגים בסיסיים של מחלת עששת באמצעות מחקר בן חמש שנים על מתבגרים. הוכח כי שונות אינדיבידואלית בגנים PRH1 ו-PRH2 מנבאת התפתחות עששת עתידית ומזהה אנשים עם עששת כשל חיסוני ואלה עם עששת באורח החיים כתוצאה מתזונה לקויה והיגינת פה, בהתאמה. בנוסף, זוהה סוג עששת חיידקי שבו סוגים שונים של חיידק העששת סטרפטוקוקוס מוטנים תואם את התפתחות העששת האישית.
אותה קבוצת מחקר מראה כעת שהדפוס של יחסי ציבורH1– ו PRH2קולטנים מקודדים להידבקות חיידקית (adhesion) מובילים לפרופילים מיקרוביאליים שונים להתפתחות עששת אצל אנשים מועדים ועמידים, בהתאמה. אנשים בעלי נטייה גנטית לעששת פיתחו עששת מפרופיל רחב של חיידקים בפלורה הרגילה, פרטים לא רצויים מפרופיל צר יותר ופרטים עמידים מסוגים גורמי מחלות במיוחד של ס. מוטנים. זיהום עם ס. מוטנים היה יציב לאורך זמן, ופחות פרטים נדבקו בסוגי חיידקים פתוגניים במיוחד.
זיהומים כרוניים עם פתוגנים כגון ס. מוטנים (עששת), ס. דלקת ריאות (דלקת ריאות), ו ס. pyogenes (דלקת שקדים) מאופיינת בכך שחלק מהאנשים מפתחים תסמינים ומחלות כרוניות, בעוד שאנשים נגועים אחרים אינם
"התופעה של וריאציה אינדיבידואלית מוסברת כעת על ידי שילוב של נטייה גנטית ועמידות, כמו גם עד כמה החיידקים מדבקים", אומר נונגפיי שנג, המחבר הראשון של המאמר.
חברות רבות כמו זו השוודית מאופיינות באחידות פיזיולוגית גבוהה יחסית – למשל, עד 90% מהילדים והמתבגרים מצחצחים שיניים בוקר וערב – וזו הסיבה שהבדלים גנטיים כיום משחקים תפקיד גדול יותר בעששת ובמחלות כרוניות אחרות.
ידע זה חשוב למניעה וטיפול טובים יותר במחלות אלו. אנשים עמידים שהם גם נקיים מזיהום עם חיידקים טבעיים ותסמינים קליניים עשויים להיות מתוכנתים עם מיקרופלורה בעלת אופי שפיר במיוחד. זה חשוב לפיתוח של פרה-פרוביוטיקה".
ניקלאס שטרומברג, מחבר אחרון ומנהיג קבוצת המחקר
