חטיפים לא בריאים מניעים התנהגות משבשת אצל ילדים צעירים

חוקרים מאוניברסיטת אגדר (UiA) כבר זיהו קשרים ברורים בין מה שילדים אוכלים לבין בריאותם הנפשית כבר בגיל ארבע.

ילדים שאוכלים הרבה פירות וירקות מראים פחות סימנים של חרדה וחוסר שקט. אלה שאוכלים הרבה מאכלים מתוקים ומלוחים מציגים התנהגות משבשת יותר.

יש קשר כל כך ברור בין מה שאנחנו אוכלים לבין איך שאנחנו מרגישים, גם פיזית וגם נפשית, שאנחנו צריכים לדבר על זה יותר".

פרופסור נינה ססילי אוברבי ב-UiA

יחד עם הקולגות שלה כריסטין הלה ואליזבט רודג'ורד הילסאונד, היא חקרה את התזונה וההתנהגות של 363 ילדים נורבגים בני ארבע.

יותר פירות, פחות קשיים

"יש לא מעט מחקרים על הקשר בין תזונה לבריאות נפשית, אבל רובם מתמקדים במתבגרים ומבוגרים. עבור ילדים צעירים כמו אלה, בסיס הראיות היה מוגבל", אומר הילסונד.

ההורים במחקר דיווחו באיזו תדירות ילדיהם אכלו מזונות שונים. במקביל, הוערכה התנהגות הילדים באמצעות שאלון המודד שני סוגי קשיים: הפנמת התנהגות כמו חרדה, עצב וגמילה, והתנהגות מחצינת כמו כעס, אי שקט וקשיי ריכוז.

"ככל שהילדים אכלו לעתים קרובות יותר פירות וירקות, כך הציונים שלהם היו נמוכים יותר בשני סוגי בעיות ההתנהגות", אומרת הלה.

ילדים שאכלו הרבה חטיפים מתוקים ומלוחים הראו יותר סימנים של התנהגות משבשת.

"ההשפעה של מזון לא בריא הייתה למעשה חזקה יותר מהאפקט המגן של פירות וירקות", אומר הילסונד.

מספר הסברים

מדוע תזונה ובריאות נפשית קשורות גם בגיל התינוקייה? החוקרים מצביעים על כמה הסברים אפשריים.

מצד אחד, פירות וירקות מכילים חומרים מזינים כמו נוגדי חמצון, חומצה פולית ומינרלים. אלה יכולים לעזור להגן על המוח מפני דלקת ולחץ חמצוני. ממתקים ושומנים, לעומת זאת, יכולים להשפיע לרעה על הפלסטיות של המוח באזורים החשובים לבריאות הנפש.

אבל ההסבר עשוי להיות טמון גם בארוחה עצמה.

"ירקות הם לרוב משהו שאנו אוכלים לארוחת ערב. ארוחות משפחתיות משותפות חשובות לאיכות התזונה שלנו, אבל גם לאיכות החיים והרווחה", אומר אוברבי.

סיבה ותוצאה

המחקר הוא מחקר חתך. המשמעות היא שלחוקרים יש תמונת מצב בזמן ואינם יכולים לומר בוודאות מהי סיבה ומהי תוצאה.

"אפשר להעלות על הדעת שזה מפתה יותר להורים לתת ממתקים לילד תובעני, בין אם כדי לנחם אותם ובין אם כדי להיכנע לנדנודים שלהם", אומר הילסונד.

עם זאת, החוקרים מאמינים שסביר להניח שהתזונה היא המשפיעה על הילדים. הם התאימו למספר גורמים שעשויים להסביר אחרת את המתאם, כולל מצבה הכלכלי של המשפחה והשכלת ההורים.

"הבריאות הנפשית של האם היא גורם חשוב בהרגשה של הילדים עם עצמם, אבל גם לקחנו את זה בחשבון", אומרת הלה.

אוכל כמניעה

בעיות בריאות הנפש הן אתגר בריאותי מרכזי בחברה. בקרב בני נוער בנורבגיה, כאחת מכל חמש בנות ואחד מכל עשרה בנים חווים רמות גבוהות של מצוקה נפשית. מחקרים מצביעים על כך שבעיות המתעוררות בגיל צעיר ממשיכות לרוב להשפיע על הילד בהמשך חייו.

"חשוב להתערב מוקדם ולמנוע זאת", אומרת הלה.

החוקרים מאמינים שהממצאים תומכים בעבודת בריאות הציבור שכבר נעשית, אך גם מציינים שיש לעשות יותר. הם מדגישים ארוחות בגני ילדים, הדרכה תזונתית במרפאות בריאות, תמיכה בהורים והדרכה למורים.

"כשאנחנו מדברים על תזונה בריאה, זה הרבה פעמים בהקשר של הימנעות ממחלות לב וכלי דם כשאנחנו בני שישים. אבל התזונה חשובה לבריאות הנפשית שלנו כאן ועכשיו. ילדים צריכים להיות חברתיים, להתפתח, ללמוד ולקיים אינטראקציה עם אחרים. אנחנו לא רוצים שמה שהם אוכלים יעמוד בדרך לזה", אומר אוברבי.