תאי מערכת חיסון מותשים גורמים לאטרופיה אגרסיבית של מערכת מרובה

הפרעה מוחית נדירה וקטלנית ללא טיפול או תרופה זמינים. כזו שתוקפת את מערכת העצבים, את שיווי המשקל ואת יכולת התנועה.

זו המציאות עבור חולים עם ניוון מערכתי רב (MSA) – מחלה המזכירה במובנים רבים את מחלת פרקינסון, אך תוקפת מוקדם יותר ומתקדמת בצורה אגרסיבית יותר.

במחקר חדש, חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן ומבית החולים Bispebjerg ופרדריקסברג בדקו רקמת מוח מחולי MSA כדי להבין טוב יותר מדוע המחלה מתקדמת כל כך מהר.

נראה כי תאי החיסון של המוח, המכונים מיקרוגליה, ממלאים תפקיד חשוב.

ציפינו לראות מערכת חיסונית מאוד פעילה במוח של חולים עם MSA, בגלל שהמחלה כל כך אגרסיבית. זה גם מה שאנחנו רואים בחולים עם פרקינסון. אבל מצאנו את ההיפך. נראה שתאי החיסון של המוח מנומנמים או מותשים, כאילו איבדו את יכולתם להגיב – לפחות בשלבים המאוחרים של המחלה".

קונסטנטין חודוסביץ', פרופסור, מרכז מחקר וחדשנות ביוטכנולוגיה (BRIC), אוניברסיטת קופנהגן

בדרך כלל, תאי מערכת החיסון מתפקדים כמעין אוספי אשפה שמפנים חומרי פסולת במוח, כמו חלבונים שהצטברו ותאים גוססים. אבל אם תאי החיסון לא מצליחים לעשות את עבודתם, הדבר עלול לגרום למחלות כמו פרקינסון ו-MSA.

"אנחנו יודעים ממחקרים אחרים שמערכת החיסון פעילה מאוד בתחילת המחלה. לכן, יש לנו תיאוריה שייתכן שהמערכת החיסונית הופעלה יתר על המידה, מה שגרם לתאי החיסון להתשישות. ואם תאי החיסון לא עושים את עבודתם, המחלה יכולה להתפתח ביתר קלות", אומרת סוזנה אזנר, מובילת מחקר בביה"ח ביספברג ופדריקסברג ומנהיגה שותפה במחקר.

החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להבהיר האם מערכת חיסון פעילה מדי יכולה להתיש את תאי החיסון.

ניתח אלפי תאים

במסגרת המחקר, החוקרים ניתחו רקמות מוח שנתרמו משלוש קבוצות: חולים עם MSA, חולים במחלת פרקינסון ואנשים ללא מחלה נוירולוגית.

החוקרים השתמשו בשיטה מתקדמת המכונה רצף RNA חד-תא כדי לנתח תאים בודדים שהוקמה על ידי קונסטנטין חודוסביץ'. שיטה זו מאפשרת למפות את הגנים בכל תא, למרות שהדגימות מגיעות מחולים שנפטרו.

"אנחנו לוקחים חתיכה קטנה מאוד של רקמת מוח בגודל של ציפורן וממיסים אותה לאלפי גרעיני תאים בודדים, אותם אנו מנתחים אחד אחד. זה מאפשר לנו לראות בדיוק מה קורה בכל סוג תא בודד. זה נותן לנו תמונת מצב של מה שקרה במוח בסוף תהליך המחלה", מסביר המחבר הראשון Rasmus Rydbirk, בעבר Postdoctoral Researcher ב-BRICin.

בסך הכל ניתחו החוקרים יותר מ-117,000 תאים וכמה אלפי גנים לתא. זה איפשר להם ליצור "מפה" מפורטת של סוגי התאים במוח ומצבם על פני קבוצות החולים השונות.

כך התוודעו החוקרים לתאי החיסון שנראה כי מתנהגים אחרת בחולים עם MSA.

טיפול עתידי?

עדיין מוקדם מדי להשתמש בממצאים קלינית, אך התוצאות מספקות אינדיקציה היכן לחפש טיפול פוטנציאלי ל-MSA.

"MSA היא מחלה שאנחנו יודעים עליה מעט מאוד, אבל המחקר שלנו מראה שמעניין להמשיך ולחקור את תפקידה של מיקרוגליה כדי לראות אם זה יכול להיות יעד פוטנציאלי לטיפול רפואי עתידי", אומרת סוזנה אזנר.

האגודה הדנית לאטרופיה של מערכת מרובת (Landsforeningen Multipel System Atrofi) מברך על המחקר החדש:

"זה הרסני להיות מאובחן עם מחלה קטלנית שאין לה טיפולים. לכן חשוב להפליא שיתבצע מחקר על MSA, כדי שנוכל להבין טוב יותר מדוע המחלה מתעוררת. ככל שהמחקר מתקדם במקומות רבים, זה נותן תקווה שבעתיד אולי יהיה אפשר למצוא טיפול או תרופה", אומרת היו"ר אינגה ויום.

כיצד ערכו החוקרים את המחקר

במחקר, החוקרים ניתחו דגימות רקמה משבעה חולים עם MSA, 12 עם מחלת פרקינסון ועשרה אנשים ללא מחלה נוירולוגית. MSA היא מחלה נדירה, ולכן מספר דגימות המוח הזמינות מוגבל. זה מפחית כוח סטטיסטי, למרות שרזולוציית הנתונים גבוהה.

הדגימות נלקחו מהסטריאטום, אזור במוח שחשוב ליכולת התנועה שלנו ומושפע בחולים עם MSA ומחלת פרקינסון.

החוקרים ניתחו את דגימות הרקמה באמצעות רצף RNA חד-תא, המאפשר לראות אילו גנים פעילים בתאים בודדים – גם אם מקורם בחולים שנפטרו.

על ידי השוואה בין קבוצות החולים השונות, החוקרים הצליחו לראות מה בלט: נראה כי תאי חיסון במוח הנקראים מיקרוגליה אינם פעילים יותר בחולי MSA מאשר באלה עם מחלת פרקינסון. עם זאת, המחקר אינו קובע סיבה ותוצאה.

מכיוון שרקמת המוח נתרמה לאחר המוות, הניתוח אינו מספק תמונה של כל מהלך המחלה בחולים עם MSA אלא מציע תמונת מצב מפורטת של מה שקורה במוח בסוף המחלה.