Search
מצמד נוגדנים-תרופתי מהשורה הראשונה מציג שיעורי תגובה גבוהים בניסוי סרטן דם נדיר

גילוי של DLBCL מסוג Mann מציע תקווה לטיפולי סרטן ממוקדים יותר

חוקרים מאוניברסיטת סאות'המפטון זיהו תת-סוג חדש של לימפומה שיכול לסלול את הדרך לטיפולים משופרים וממוקדים יותר עבור חלק מחולי סרטן הדם.

מדעני הסרטן והביולוגים מצאו גם שתאי לימפומה מתת-סוג חדש זה נושאים סוכר ייחודי המקדם את ההישרדות והצמיחה של הסרטן.

לימפומה היא סוג של סרטן דם המשפיע על תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים. ישנם סוגים רבים ושונים של לימפומה, אך פריצת הדרך האחרונה הזו היא בסוג הנקרא לימפומה של תאי B גדולים מפוזרים (DLBCL), המשפיעה על תאי B שלנו. כאשר פועלים כרגיל, תאי B עוזרים להילחם בזיהום בגוף.

בתוך DLBCL, החוקרים גילו כעת תת-סוג חדש בשם 'DLBCL מסוג Mann'.

הצוות, שעבד עם חוקרים בקנדה ובארצות הברית, תיאר את ממצאיהם במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת דָם.

החוקר הראשי פרופסור פרנצ'סקו פורקוני מקבוצת סרטן B-cell של אוניברסיטת סאות'המפטון אומר: "למטופלים עם תת-סוג חדש זה, DLBCL מסוג Mann, יש סרטן בסיכון גבוה שאינו יכול להגיב היטב לטיפולים קונבנציונליים, כך שזיהוי זה כקבוצה מובחנת חשוב מאוד לתוכנית הטיפול שלהם.

"הבנת סוג סוגי הסרטן שאנו נלחמים בהם היא חלק מכריע במאבק במחלה ופותחת את הדלת לפיתוח טיפולים חדשים ומשופרים".

המדענים ניתחו נתונים מ-595 חולי DLBCL, אליהם ניתן לגשת באמצעות שני מערכי נתונים נפרדים של DLBCL מקבוצת ה- BC Cancer Agency (BCCA) de-novo DLBCL ו-DLBCL מהמכון הלאומי לסרטן (NCI). הם חיפשו סוכר ספציפי בשם מנוז בקולטן המפתח של תאי B וזיהו אותו בהצלחה בשליש מכלל ה-DLBCL.

החוקרים מצאו שתאי לימפומה מסוג DLBCL מסוג Mann נושאים תמיד את הסוכר הזה ואינם רגישים לתרופות נוגדות סרטן קונבנציונליות. מאנוז נמצא באופן טבעי על פני השטח של גורמים זיהומיים רבים כמו וירוסים, אך בדרך כלל אינו מצוי בשפע על תאים אנושיים רגילים.

הנוכחות של הסוכר עוזרת לתאי הסרטן לשרוד ולצמוח מהר יותר, מה שהופך אותם לעמידים לטיפולים סטנדרטיים – מה שבסופו של דבר מביא לצורה אגרסיבית של סרטן ולתוצאות גרועות יותר עבור החולים.

זה מאוד יוצא דופן לראות פחמימות מסוג זה ממלאות תפקיד כה מכריע בביולוגיה של הסרטן. מציאת מבני מנוז המניעים את צמיחת הגידול היא דוגמה עוצמתית לאופן שבו מדע בין-תחומי, המשלב תובנה מולקולרית עם נתונים קליניים, יכול לשנות את ההבנה שלנו לגבי מחלות."

פרופסור מקס קריספין, מנהל המכון למדעי החיים של אוניברסיטת סאות'המפטון ומחבר שותף של המאמר

מחקר זה לזיהוי DLBCL מסוג Mann אומר שרופאים יכולים כעת לזהות מקרים ספציפיים מסוג זה ביתר קלות באמצעות בדיקות מעבדה קונבנציונליות. פריצת הדרך פירושה שהמדענים יכולים כעת לעבוד כדי למצוא טיפולים יעילים ומותאמים יותר לתת-סוג זה ולעזור לספק תוצאות טובות יותר למטופל.

דילוג לתוכן